פרק לג
פרק לג, א
העלית. ג' במסורה. אשר העלית מארץ מצרים. ושמעו מצרים כי העלית בכחך (במדבר יד, יג). העלית מן שאול נפשי (תהלים ל, ד). מלמד ששקול שעבוד מלכיות כנגד גיהנם. וזהו העלית מארץ מצרים, העלית מן שאול נפשי.
פרק לג, ד
עדיו. ג' במסורה. ולא שתו איש עדיו עליו. וצבי עדיו לגאון שמהו (יחזקאל ז, כ). במתג ורסן עדיו לבלום (תהלים לב, ט). בשביל שנתגאו בצבי עדים, כמו שדרשו רז"ל (ברכות לב, א) בשביל רוב זהב וכסף שנתת להם עשו להם עגל זהב, על כן ולא שתו איש עדיו ונסתמה פיהם שלא היה להם פתחון פה, כמו מתג ורסן שבולם עדיו של סוס.
פרק לב, ה
הורד. ג' במסורה. הורד עדיך. באף עמים הורד אלהים (תהלים נו, ח). הורד אותם אל המים (שופטים ז, ד) בגדעון. על שאמר לו הורד עדיך, היה משה ירא מפני האף והחמה כדכתיב באף עמים הורד. וכמו דהכא היה עבודה זרה, התם נמי הורד אותם אל המים, להפריד עובדי עבודה זרה, שכל הכורע על ברכיו לשתות סימן שעבד עבודה זרה והציגם לבדם.
פרק לג, ז
והיה כל מבקש ה' יצא. מכאן שצריך אדם לגלות כדי שילמוד תורה.
פרק לג, יא
ידבר איש אל רעהו. בגימטריא
שהוא מסביר לו פנים.
פרק לג, יט
ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך. בגימטריא
שהקדוש ברוך הוא נתעטף כשליח צבור.