פרק לה, א
כתיב לעיל כי קרן אור פניו וסמיך ליה פרשת שבת לומר שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר ימים.
ואמר ויקהל לפי שבא לומר פרשת שבת, רמז בשבתות ויו"ט נקהלים לשמוע הדרשה.
אלה הדברים. דרשו מכאן (שבת צז, ב) לשלשים ותשע מלאכות לשבת כמנין אלה. ודברים משמע שנים וה' דהדברים לרבות א' הרי ל"ט. ואפילו דבכמה מקומות כתיב אלה הדברים ולא דרשינן ליה, שאני הכא דכתיב במלאכת המשכן (פסוק ד) זה הדבר ושני הכי לכתוב אלה הדברים - לדרשה:
לעשת. אותיות ל' תשע, וחסר ו"ו, לומר ל"ט מלאכות יעשו אותם בו' ימים ולא בשבת. וכן אשר ברא אלהים לעשות (בראשית ב, ג) הכתוב בויכולו תמצא עשיות ובריאות ומלאכות והויות והוצאות והבדלות כולם ל"ט, לומר ל"ט מלאכות הן חוץ מתולדות. וכן תמצא מ"ויקהל" עד "לא תבערו אש וגו' ביום השבת" (פסוקים א-ג) ל"ט תיבות, חוץ ממלת "השבת". הזכיר לא תבערו לפי שצריך הבערת אש למלאכת המשכן לבשל סממנים ולצבוע ולצרוף כסף ונחושת וזהב.

פרק לה, ב
ששת. בגימטריא ארבעים חסר אחת.

פרק לה, ג
לא תבערו אש. אמר הקב"ה אור שלי, פי' של גיהנום, שובת בשבילכם, גם אור שלכם יהא שובת.
השבת. ויאמר. ראשי תיבות וסופי תיבות תורה לרמז שעיקר התורה בשבת כשאדם פנוי מעסקיו.

פרק לה, ה
יביאה את תרומת ה'. היה לו לומר "יביא" אלא בשביל שמדבר בנדבת משכן שמתנדבים תכשיטי זהב וכסף כלי הנשים אמר "יביאה", פירוש שלא יביא משל תכשיטי אשה אלא מרצונה:
לבו יביאה. בגימטריא לב הוא והיא.

פרק לה, כב
ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו. בגימטריא אז איש ואשתו באים יחד.

פרק לה, כה
וכל אשה. ג' במסורה. הכא. ואידך וכל אשה יודעת איש (במדבר לא, יז). וכל אשה יודעת משכב זכר תחרימו (שופטים כא, יא). התם מצוה להרוג לנשים, אבל כאן שהיו חכמות החיום. והיינו שנאמר (קהלת ז, יב). החכמה תחיה בעליה.

פרק לה, כו
וכל הנשים. ג' במסורה. הכא. ואידך וכל הנשים יתנו יקר (אסתר א, כ). וכל הנשים העומדות (ירמיה מד, טו) בענין ירמיהו שאמר להם לפרוש מעבודה זרה. אלו הנשים שנתעסקו במלאכת השמים יתנו יקר, אבל אותן הארורות שמקטרים לצבא השמים גרמו שגלו והיו למשל ולשנינה.
אתנה. ב' במסורה. הכא. ואידך עד אשר הפיצתם אותנה (יחזקאל לד, כא) ביחזקאל בענין הרועים שרועים הצאן במרמס רגליהם. אלו גרמו לשכינה שירדה ושכנה בישראל, אבל אותם הרועים הרעים שמחטיאין ישראל גורמים לשכינה שנסתלקה מישראל.

פרק לה, כז
והנשאם. ב' במסורה. הכא חסר. וישב פנחס וגו' והנשיאים (יהושע כב, לב) מלא. אלו שנתעצלו בנדבת המשכן לכן הוא חסר. אבל אותם שנזדרזו להשלים בין השבטים ובני ראובן וגד לכך הוא מלא דמלא.
והנשיאים הביאו. תרגום ירושלמי "וענניא איתיא" מלשון מעלה נשיאים (תהלים קלה, ז):

פרק לה, ל
ראו קרא ה'. שאין מעמידין פרנס על הצבור אלא מדעתם.

פרק לה, לד
ולהורות. ב' במסורה. הכא. ואידך ולהורות את בני ישראל (ויקרא י, יא). שהיה בצלאל יודע להורות לבני ישראל בכל מיני חכמה.