פרק לו, ו
ויצו משה ויעבירו קול במחנה. בשבת נתנה תורה, א"כ יום כפורים של אותה שנה היה יום ג'. וביום ד' אמר להם מלאכת המשכן, והם הביאו לו בבקר בבקר והיינו יום ה' ויום ו', ובשבת - ויצו משה ויעבירו קול במחנה.
איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש. בגימטריא זהו אל יוציאו משא מרשות היחיד לרשות הרבים.
ויכלא. ב' במסורה. הכא. ואידך ויכלא הגשם (בראשית ח, ב). זהו שדרשו (יומא עה, ב) שהיו יורדים להם אבנים טובות ומרגליות עם המן והביאום לנדבת המשכן. ויכלא הגשם פי' העננים שמביאים הגשם כשכלו מלהביא האבנים הטובות, אז כלו מלהביא.

פרק לו, ז
והמלאכה. ג' במסורה. והמלאכה היתה דים. והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים בעזרא (י, יג). והמלאכה גדולה דברי הימים (א' כט, א) בענין בנין הבית. אע"פ שהמלאכה היתה גדולה, לא ליום ולא ליומים, אעפ"כ היתה דים, שנשתלחה ברכה במעשי ידיהם.
דים. ג' במסורה. היתה דים. הלא יגנבו דים (עובדיה א, ה). אם גנבים בלילה השחיתו דים (ירמיה מט, ט) במפלת אדום. באדום נאמר: המה יבנו ואני אהרוס (מלאכי א, ד) אבל ביעקב והמלאכה היתה דים.
והותר. ג' במסורה. הכא. ואידך כי כה אמר ה' אכול והותר (מ"ב ד, מג). מהחל התרומה לבא בית ה' אכול ושבוע והותר (דה"י ב' לא, י). שבזכות התורה ובית המקדש בא שובע לעולם כדכתיב (חגי ב, יח_יט) מן היום וגו' אשר יוסד היכל ה' וגו' עד מן היום הזה אברך.

פרק לו, ח
בעשי. ג' ביו"ד. ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה. פני ה' בעושי רע (תהלים לד, יז). ואידך אל תקנא בעושי עולה (שם לז, א). ובמי תקנא בעושי כל חכם לב.