פרק ה, ג
נקרא. בגימטריא שנה. רמז לו עשר מכות יהיו בו שנה אחת.

פרק ה, ז
הלבנים. ג' במסורה. ללבן הלבנים. מתכנת הלבנים (פסוק ח). ומקטרים על הלבנים (ישעיה סה, ג). פירוש אותו שיצא מעל הלבנים, דהיינו מיכה, היה מקטר לע"ז, כדאיתא במדרש (תנחומא תשא יט) שיצא מיכה מתחת הלבנים.

פרק ה, ח
תמול שלשום. ב' במסורה אשר הם עושים תמול שלשום. ואידך אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום (רות ב, יא). רות באה אל עם אשר לא ידעה תמול שלשום וקרבוה, לכך יצא ממנה גואל שיגאלם. וישראל באו אל המצרים אשר לא ידעו תמול שלשום ודחקום ועבדו בהם והשליכו ליאור בניהם לכך יצא מהם משה שהכה אותם בעשר מכות ולקח ממונם והטביעם.
צעקים אלי. ב' במסורה. הכא. ואידך צועקים אלי (בראשית ד, י). פירשתי בפרשת בראשית.

דבר אחר:
שאמר להם פרעה מה שחסר לכם מסכום הלבנים תקבעו עצמכם בבנין וזהו צועקים אלי מן האדמה. אי נמי הבנים שנשתקעו תוך הבנין צועקים אלי מן האדמה. (עיין סנהדרין קא:).

פרק ה, ט
תכבד. ב' במסורה. תכבד העבדה. כי יומם ולילה תכבד עלי ידך (תהלים לב, ד). מלמד שהכביד עליהם ביום ובלילה.
ויעשו. ג' במסורה. הכא. ואידך יבואו ויעשו (להלן לה, י). ויעשו בני ישראל את הפסח (במדבר ט, ב). בשכר זאת העבודה זכו לעשות המשכן ולהקריב קרבנות.
ישעו. ב' במסורה. ואל ישעו בדברי שקר. ישעו ואין מושיע (ש"ב כב, מב). אותם שאין מכוונים בתפלתם, וישעו בדברי שקר שאינם מכוונים בלבם מה שהם מוציאין מפיהם עליהם נאמר ישעו ואין מושיע. אבל המכוונים בלבם למה שמוציאין מפיהם עליהם נאמר אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני (ישעיה נח, ט). וזהו שאמר דוד (תהלים יז, א) האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה. כלומר אימתי תאזין תפלתי, כשהיא בלא שפתי מרמה להכחיש הלב ולומר דבר שאינו מכוון בלבו.

פרק ה, יב
ויפץ. ג' במסורה. הכא. ואידך ויפץ ה' אותם משם (בראשית יא, ח). ויפץ העם מעליו גבי שאול (ש"א יג, ח). אלו נפוצו ללבון לבנים ואנשי הפלגה נפוצו על עון הלבנים שאמרו הבה נלבנה לבנים (בראשית יא, ג). וכמו שבאותה נפיצה נתבטלה כונתם ומלכותם, כך הנפיצה שנפץ העם מעל שאול גרם לו שמיהר להקריב העולה קודם שבא שמואל, וזו היתה סבה ראשונה לביטול מלכות שאול.

פרק ה, יד
גם תמול גם היום. ב'. הכא. ואידך מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום (ש"א כ, כז). מלמד כשלא כלו חלקם ללבון הלבנים נחבאו וכדי שלא יוכו, כדרך שנחבא דוד.

פרק ה, טז
נתן. ד' במסורה. הכא תבן אין נתן לעבדיך. ואידך לחמו נתן מימיו נאמנים (ישעיה לג, טז). בתוך חללים נתן (יחזקאל לב, כה). ועוד אחד בהאי פרשה כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור (שם שם כה), פרעה שלא נתן תבן טבע בים ולא עוד אלא שירד לגיהנם, דכתיב (שם) את יורדי בור בתוך חללים נתן, כדכתיב שמה (פסוק לב) פרעה וגו' וכל המונו, אבל לחמו נתן, שנתן מלחמו לדל, מימיו נאמנים, כדכתיב (ישעיה נח, ז) הלא פרוס לרעב לחמיך וכו' וכתיב בתריה והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.

פרק ה, יח
לבנים. ג' במסורה. ותוכן לבנים תתנו. נלבנה לבנים (בראשית יא, ג). לבנים נפלו (ישעיה ט, ט). וזהו שדרשו, שכל מה שהיו בונין ביום היה נופל בלילה, וזהו לבנים נפלו. וכן באנשי מגדל אמרו (סנהדרין קט, א) שלישו נפל ושלישו נשקע בארץ ושלישו עודנו קיים.

פרק ה, כב
הרעתה. ג' במסורה. הכא. ואידך למה הרעת לעבדך (במדבר יא, יא) כמו כן במשה, ובשניהם שגג. וכן עתה תראה שנים גבי משה שנענש בזה הלשון. הכא (ו, א) שאמר לו עתה תראה ורמז לו שלא יכנס לא"י. וכן לקמן (במדבר יא, כג) אמר לו עתה תראה היקרך דברי, שאמרתי לך שלא תכנס לארץ.
ואידך הרעות גבי אליהו (מ"א יז, כ) הרעות להמית את בנה,

דכמו גבי משה בא מלאך להרוג את בנו והצילו משה בתפלתו,
כך אליהו החיה בן האלמנה בתפלתו.

וכמו כן גבי משה כתיב ארבעים יום וגו' לחם לא אכלתי (דברים ט, ט)
כן גבי אליהו וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום (מ"א יט, ח).

וכמו גבי משה כתיב (תהלים סח, יט) עלית למרום שבית שבי,
כן גבי אליהו ויעל אליהו בסערה השמים (מ"ב ב, יא).

פרק ה, כג
והצל. ב' במסורה. הכא. ואידך גבי דוד והצל תציל (ש"א ל, ח). דאיתקדש דוד למשה כדפי' גבי ויאמן (לעיל ד, לא).