פרק ח, א
והעל. ב' במסורה. והעל את הצפרדעים. והעל אותם הר ההר (במדבר כ, כה). כדאיתא בפרק מקום שנהגו בפסחים (נג, ב) מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לשרפה. נשאו ק"ו לעצמן מצפרדעים שמסרו עצמן למיתה על קדוש השם ועל כן נמלטו, כדכתיב (פסוק ט) וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרות ומן השדת, אבל לא מן התנורים. אבל משה ואהרן שנאמר בהן (במדבר כ, יב) יען לא האמנתם בי להקדישני, ולא נשאו ק"ו מצפרדעים, מתו ולא זכו ליכנס בארץ.

פרק ח, ד
ויזבחו. ב' במסורה. ואשלחה את העם ויזבחו לה'. ויזבחו זבחי תודה (תהלים קז, כב). ד' צריכין להודות וא' מהם יוצא מבית האסורים.

פרק ח, ה
ולעבדיך. ג' במסורה. הכא. ולעבדיך מקנה (במדבר לב, ד). ואידך בירמיה (לז, יח) מה חטאתי לך ולעבדיך בהתחננו לצדקיהו כששמוהו בבור. מלמד שאפילו אם היו מחביאים עצמם תחת הקרקע, שם היו באים הצפרדעים ומשחיתים בהם. וגם משחיתים יבול השדה עד שלא נשאר מרעה למקנה.

פרק ח, י
חמרים. ג' במסורה. הכא תרי. ואידך הממעיט אסף עשרה חמרים (במדבר יא, לב). מלמד שאף כאן הממעיט אסף עשרה חמרים.

פרק ח, יב
והך. ב' במסורה. הכא. ואידך והך כף אל כף (יחזקאל כא, יט). מלמד שהיו הכנים מכים ומטפחים על פניהם ועל כל בשרם. טעם הכנים לפי שמנו המצרים את ישראל מלכת במרחצאות ומתוך כך נתמלאו כנים בבגדיהם לפיכך לקו הם בכנים.

פרק ח, יד
ולא יכלו. ג' במסורה. הכא. ואידך ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכולו (יונה א, יג). וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה וגו' להבקיע אל מלך אדום ולא יכולו (מ"ב ג, כו). מלמד שאף אם היו בורחים אל הים מפני הכנים, שם היו באים להם ונלחמים עמהם.

פרק ח, יט
פדת. ג' במסורה. דין חסר וב' מלאים. פדות שלח לעמו (תהלים קיא, ט). והרבה עמו פדות (שם קל, ז). כי זה לא היה פדות שלם אלא מפני הערוב אבל כשיצאו ממצרים היה שלם. וזהו פדות שלח לעמו ולעתיד ג"כ הרבה עמו פדות ויהיה גאולה שלימה, וזהו והרבה עמו פדות.