פרק ט, ד
והפלה. ב' במסורה. הכא. ואידך והפלא ה' את מכותך (דברים כח, נט). לומר מה התם מכה בגוף אף הכא מכה בגוף. ולהכי כתיב הכא בה"א דלאחר ה' מכות לקו בגופן בשחין שהוא מכה ששית. והתם כתיב באלף מלמד שמופלא שבדיינין קורא וילפינן התם מהכא דמי שלקה ושנה שאין מתרין בו דכל מכה ג' היתה בלי התראה.

פרק ט, טז
ספר. ב' במסורה. למען ספר שמי בכל הארץ. הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק (ישעיה מג, כו). כשהקדוש ברוך הוא עושה דין ברשעים שמו מתעלה. וזהו נשפטה יחד, ספר שמי בכל הארץ, ששמו מתעלה בכך.

פרק ט, יז
עודך מסתולל בעמי לבלתי. ראשי תיבות בלעם שעל ידו אינך משלחם, דג' היו באותה עצה.

פרק ט, יט
ולא יאסף. ב' במסורה ולא יאסף הביתה. עשיר ישכב ולא יאסף (איוב כז, יט). שמי שהיה עשיר והיה לו מקנה הרבה לפי שעה, ישכב ולא יאסף שהכהו הברד.

פרק ט, כ
הירא. ב' במסורה. הירא את דבר ה'. איש הירא ורך הלבב (דברים כ, ח). מה התם הירא מעבירה שבידו אף הכא נמי היו יראים מעבירות שבידם. מכאן אמרו טוב שבגויים הרוג שהרי כתיב הירא את דבר ה' וסמיך ליה (פסוק יט) וירד עליהם הברד ומתו.

פרק ט, כג
וימטר. ב' במסורה. וימטר ה' ברד. וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח, כז) גבי שליו. מלמד שהשליו היה יורד בכח ומכה לרשעים כדרך שהברד מכה במצרים.

פרק ט, כד
ואש מתלקחת. ב' במסורה. ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, גם כאן בתוך הברד היה האש יוצא ממנו נצוצות ומאורים, וזהו ונוגה לו סביב.

פרק ט, כט
הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד. אבל לא אמר על הקולות שלא יהיו, כי יהיו במתן תורה.

פרק ט, ל
תיראון. ב' במסורה. כי טרם תיראון. לא תערצון ולא תיראון (דברים א, כט). שאמר להם משה ידעתי כי טרם שתסור המכה תיראון אבל כשיהיה הרוחה לא תערצון ולא תיראון.

פרק ט, לג
ויחדלו. ב' במסורה. ויחדלו הקולות. ויחדלו לבנות העיר (בראשית יא, ח). מלמד שגם בדור הפלגה הממם השם בקולות וערבבם עד שחדלו לבנות. וגם בכאן חדלו לבנות ע"י הקולות, שיצאו מתחת סבלות מצרים.
נתך ג' במסורה. לא נתך ארצה. עד נתך מים עליהם (ש"ב כא, י) גבי בני שאול המוקעים. כאשר נתך אפי וחמתי על יושבי ירושלים (ירמיה מב, יח). לומר שתפלת הצדיקים מעצרת המטר כמו הכא גבי משה, ותפלת הצדיקים מוריד המטר כמו דוד שעשה דין בבני שאול והתפלל אל ה' וכפר להם. וכן יכפר ה' לירושלים ע"י תפלת הצדיקים דכתיב וכפר אדמתו עמו (דברים לב, מג).