[ה, א]
ואתה -
חבר השני שמות אפרת היא בית לחם, כמו: ולא עשו עם בית ירובעל גדעון.

וטעם צעיר –
שהיא קטנה.

ממך -
כל זה בעבור דוד שהוא ראש המלוכה, על כן ומוצאותיו מקדם - על דוד, והנה ידבר עם בית לחם אפרתה, כי מבני בניך הראשונים, יבא מושיע לישראל.

[ה, ב]
לכן -
יתן השם ישראל שיעמדו בצרה בעת יולדה, עד שיתחבר זה המושל וקרוביו עם בני ישראל.

ויפת אמר:

כי יתנם המשיח והטעם יניחם, כדרך: על כן לא נתתיך.

[ה, ג]
ועמד ורעה -
יהיה רועה ישראל, בעוז השם וישבו לבטח.

[ה, ד]
והיה זה שלום -
לא יפחד אנוש מאשור אם יבא בארצנו.
ועוד: הקמונו עליו - והטעם אם רצה אשור לבוא בארצנו יקומו שרי זה המושל רבים.

שבעה -
גם שמנה, כדרך: תן חלק לשבעה וגם לשמונה והטעם כפול, כי נסיכים כמו רועים, והנה אינה חמשה עשר.

[ה, ה]
ורעו -
דרך משל, כי ימלכו עליכם בחזקה.

וארץ נמרוד -
היא בבל.

בפתחיה -
על החרב, כמו והמה פתיחות.

יש אומרים:
בפתחי הארץ והנה יצילו מאשור.

[ה, ו]
והיה שארית יעקב -
אותם שלא יכלו, שהתחברו עם בית הלחמים, כי יהיה מקומם רחוק כי עודם בגלות.

כטל מאת ה' -
והטעם שיבטחו על השם לבדו ולא על מלכי הגוים שהם בארצם, כמו הטל שאינה ברשות אדם רק ביד השם, או ילמד ישראל העמים לקרוא בשם ה' ויהיו בקרבם, כדרך: אהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש.

ה, ז]
והיה -
ברצותם לבוא בבית המקדש.

[ה, ח]
תרם -
גבורתם תראה על הכל והאויבים השם יכריתם.

[ה, ט]
והיה והכרתי סוסיך -
לעשות מלחמה, כי אין צורך.

[ה, י]
והכרתי ערי ארצך -
מוקפות החומה, כי לולי פחד אויב טוב לאדם לשבת בפרזות שהאויר רחב.
והטעם: שיהיה שלום בארץ ואין צורך למבצרים.

[ה, יא]
והכרתי כשפים -
מעשה התולדות, כי מן התולדות יבאו הכשפים.

ומעוננים -
מסתכלים בעננים לדעת העתידות.

[ה, יב]
והכרתי פסיליך -
עץ ואבן:

[ה, יג]
ונתשתי -
והשמדתי. הערים שהיו האשרים בהם שלא יזכרו.

ורבי מרינוס אמר:

כי עריך, כמו: ויהי ערך.