מצודות דוד, מיכה פרק ב
פסוק א
הוי חושבי און. יש להתאונן על אלו אשר בלילה עודם על משכבותם חושבים לעשות און ובזה פועלים רע כי אינה מחשבה לבד כי באה לידי מעשה
באור הבקר. מיד כשיאיר הבוקר ימהרו לעשות מחשבתם כי יש הכח בידם לעשות מה שרוצים כי לא ימצא מי מוחה בידם:
פסוק ב
וחמדו שדות. וכאשר יחמדו שדות אחרים עומדים עליהם וגוזלים מהם וכאשר יחמדו בתי רעיהם ילקחום לעצמם כי אין משפט ואין מוחה
ועשקו גבר וביתו. עושקים האיש עם ביתו כי כשבעל הבית עומד נגדו רודהו ומכהו ועושק א"כ את הגוף ואת הממון
ואיש ונחלתו. הוא כפל ענין במ"ש:
פסוק ג
על המשפחה הזאת. קרא כל ישראל בשם משפחה וכן על כל המשפחה וגו' (עמוס ג)
אשר לא תמישו. לא תוכלו להסיר צוארותיכם מעול הרעה ההיא
ולא תלכו רומה. לא תלכו ברוממות וקומה זקופה כי העת תהיה עת רעה:
פסוק ד
ישא עליכם משל. ר"ל הממשיל משלים ישא משל על הרעות הקורות
ונהה נהי נהיה. הנוהה ר"ל המקונן יקונן קינה
אמר שדוד נשדנו. ר"ל כן יאמר בקינתו הנה נעשינו שדודים ונעשקים
חלק עמי ימיר. אחוזת נחלת עמי ימיר האל באדון אחר הוא העכו"ם
איך ימיש לי. איך יסיר אלי להשיב לנו שדותינו אשר יחלק אל העכו"ם לתת לו לנחלה וכאומר איך אפשר שיוחזר לנו מה שלקחו העכו"ם:
פסוק ה
לכן. מוסב למעלה לומר הואיל וכן עשית לעשוק גבר וביתו לכן לא יהיה לך משליך וגו' ר"ל לא יהיה מי מזרעך שיקח חלק בארץ בתוך קהל ה' כשיקחו הם בשובם לארץ ואמר משליך חבל בגורל כי הדרך הוא כשחולקים קרקע בגורל משליכים חבל בארץ למדוד בה את החלקים:
פסוק ו
אל תטיפו יטיפון. אתם הנביאים המתנבאים אל תנבאו להם כי כאשר לא יטיפו לאלה לא ישיג כלימות כי רגילים הם להכלים את המתנבאים להם:
פסוק ז
האמור בית יעקב. בה"א התימה ור"ל וכי יוכל בית יעקב לומר ואף אם יאמרו וכי אמת כן הוא וכי קצר רצון ה' לבל יוכל למלאותו להיטיב למי שירצה
אם אלה מעלליו. וכי דרכו לעשות רעה עם הבריות
הלא דברי ייטיבו. באמת דברי מטיבים המה עם ההולך בדרך ישר:
פסוק ח
ואתמול עמי. אבל עמי זה יום אתמול ר"ל לא עברו עדיין ימים רבים ולא תוכלו א"כ להכחיש הדבר אשר הם קמים לאויב איש על אחיו
ממול שלמה. ר"ל אם תראו מי לבוש שלמה חשובה תעמדו ממול השלמה לתת בו עיניכם ותפשיטון ממנו את השלמה החשובה
מעוברים בטח. מן האנשים העוברים בטח תהפכו לעשותם שובי מלחמה כי תגזלו כל אשר להם כאלו ברחו ושבו מן המלחמה והניחו הכל להקל מעליהם המשא :
פסוק ט
תגרשון מבית תענוגיה. גוזלים בתי חמד ומגרשין הנשים כל אחת מביתה אשר ישבה ומתענגת בה כדרך אשה חשובה לשבת בית להתענג בצל ביתה
מעל עולליה וגו'. ר"ל הדר העושר שהשפעתי לה לקשט עולליה הנה תפשיטו מעליהם לקחת לעצמיכם עד עולם מבלי חזרה:
פסוק י
קומו ולכו. לכן קומו מארצי ולכו לכם בגולה
כי לא זאת המנוחה. ר"ל לא על דרך זה נתתי לכם את הארץ לנחלת מנוחה
בעבור טמאה. בעבור שטמאתם את הארץ לעשות בה מעשים כאלה לכן היא תחבל ותשחית אתכם ותהיו כלים בה
וחבל נמרץ. ההשחתה תהיה חזקה מאד עד שלא ישאר שארית:
פסוק יא
לו איש. אם מצאו איש שהולך אחר דברי הרוח והבל ומכזב לומר שקר היה אומר אנבא לך לשתות יין ושכר
והיה מטיף. איש כזה היה מקובל להם לנביא כי מאד היו שומעים אליו ולא כן ישמעו דברי נביא אמיתי ומוסב למקרא שלפניו לומר א"כ מהדין הוא שילכו גולה מארצי:
פסוק יב
אסוף אאסוף. עתה חזר לנחמם ואמר אולם לא לעולם אקצוף כי באחרית הימים אאסוף כל בית יעקב ממקום גלותם
קבץ וגו'. כפל הדבר במ"ש
יחד. את כולם יחד אשים אותם בארצי כצאן הנתונה בגדרות הצאן שהוא להם למבצר ולמעוז
כעדר. כמו העדר הנתונה במקום מנהגו הוא דיר הצאן כן יהיו כל ישראל נאספים בארצם
תהימנה. קול המייה תהיה נשמע בארצם מרוב בני אדם :
פסוק יג
עלה הפורץ. עד לא יעלו הם יעלה לפניהם מי שיפרוץ גדרות סירים ומסוכת חדק ליישר את הדרך ועל אליהו הנביא יאמר שהוא יבוא קודם הגאולה ליישר לבות ישראל לאביהם שבשמים להיות מבוא אל הגאולה וכמ"ש הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות וגו' (מלאכי ג)
פרצו. שבי הגולה יפרצו גם הם את הגדרות והמשוכות ויעבורו בפרצה כאלו היה שער ודרך בו יצאו מן הגולה ר"ל הם יוסיפו אומץ ליישר לבותם לפתוח בתשובה ובזכות זה יצאו מן הגולה
ויעבור מלכם לפניהם. בשובם יעבור לפניהם מלכם הוא מלך המשיח וה' יעבור בראש כולם כי אז יחזיר גם הוא שכינתו לציון: