רד"ק למיכה פרק ג

[ג, א]
ואמר -
חוזר לתוכחה שהיו מריעים לעניים, כמו שאמר לאויב: יקומם אמר הנביא לכם ראשים וקצינים אומר, כי עליכם התלונה כי לכם לדעת המשפט ולהציל גזול מיד עושק.

[ג, ב]
שנאי טוב -
רעה כתיב וקרי רע והענין אחד, אמר שהם שונאים לעשות הטוב ולהטיב לעניים ולא די שאינם מטיבים להם אבל מריעים להם וזהו ואוהבי רע שאוהבים לעשות הרע.

ומהו הרע שעושים להם?
גוזלים עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם וזהו דרך משל כאלו מפשיטים עור הבשר ואוכלים הבשר מעל העצמות וזהו שהיו גוזלים ממונם ולחם חקם המגדל העור והבשר והעצמות.

[ג, ג]
ואשר אכלו -
הגדיל מעשה ההשחתה וההרס בעניים.

ואמר: ואת עצמותיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת - ישברו העצמות יחתכו הבשר כמי שרוצה לתת העצמות והבשר בסיר ובקלחת, וכל זה להפלגת הרעה שעושים לעניים ולחלשים.

פצחו -
ענין שבירה.

ופרשו -
ענין חתיכה כמו: פרשה ציון בידיה, פרוס לרעב לחמך.

סיר -
קדרה וכן קלחת אלא שעשויה בתכונה אחרת סיר דוד וקלחת שלשתם ענין קדרה, אלא שכל אחת עשויה בתכונה אחת שלא כאחרת.

[ג, ד]
אז יזעקו -
אז
כשיבא עליהם האויב, יזעקו אל ה' ולא יענה אותם, כמו שלא היו הם עונים לזעקת העניים העשוקים מדה כנגד מדה, וזהו שאמר: כאשר הרעו מעלליהם - כמו שהם הרעו לענייהם, כן ירע להם האויב.

[ג, ה]
כה אמר, הנשכים בשניהם -
הם מחליקים להם לשונם וקוראים להם שלום, כלומר שלום יהיה לכם, אל תראו מהנביאים המתנבאים לכם פורענות והם בחלקת שפתותיהם נושכים אותם בשניהם, כלומר מריעים להם כי נשיקתם נשיכה היא להם, על דרך שאמר: ונעתרות נשיקות שונא.

ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה -
כלומר מי שלא יתן להם מה ששואלים ממנו במאכל ובמשתה כמו שכתוב למעלה, אטיף לך ליין ולשכר ואם לא יתן יזמינו עליו מלחמה, כלומר יתאספו יחד נביאי השקר וילחמו עליו בדברים רעים.

ויש מפרשים:
הנושכים בשניהם - מה שנותנים להם מלחם ובשר ושאר מאכלים נושכים בשניהם ואוכלים ואז יקראו להם שלום ויתנבאו להם דברים טובים.
וכן תרגם יונתן.

[ג, ו]
לכן לילה לכם מחזון -
מזה החזון שאתם מתנבאים לילה ואפלה יהיה לכם כשיבא האויב ויבחנו דבריכם כי שקר אתכם וכפל הענין במילות שונות.

ואמר וחשכה לכם מקסום –
כי נבואתם נבואת קסם היתה, או מקצתם היו קוסמים ומקצתם היו חולמים.

מקסום -
מקור.

ובאה השמש -
מרוב הצרה שתמצאם.

היום -
רוצה לומר אור השמש, כי ביום יראה ולהם יקדר מרוב הצרה.

ויונתן תרגם:
היום עדנא.

[ג, ז]
ובשו, ועטו על שפם -
שיהיו כאבלים עוטים על שפם כשיראו שלא תתקיים נבואתם יבושו ויהיו כאבלים העוטים על שפם, כמו שאמר האל ליחזקאל ולא תעטה על שפם.

כי אין מענה אלהים -
כי ידעו ויכירו העם כי מה שהיו אומרים להם לא היה דבר אלהים.

מענה -
כמו: דבר.
וכן וה' ענהו, מה ענה ה'.

[ג, ח]
ואולם אנכי -
אמר הנביא באמת אינני כמוהם שאין להם מענה אלהים, אבל אנכי מלאתי כח את רוח ה' - אני מלא מרוח ה' מכח משפט וגבורה להגיד להם פשעיהם ולא אירא מהם, כמו שעושים נביאי השקר שמחניפים להם ומשבחים להם מעשיהם הרעים ודבריהם שקר, אבל דברי אמת ומשפט אגיד להם.

[ג, ט]
שמעו נא -
שב להוכיח הראשים והקצינים, כמו שאמר למעלה יעקשו יעותו הדרך הישרה הם מעותים אותה וכל דרכיהם ומעשיהם חמס וגזל.

[ג, י]
בונה ציון -
כל אחד מהראשים והקצינים בונה ביתו בדמים, רוצה לומר בגזל וחמס שעושין לעניים ואותם שאין בהם כח לעמוד כנגדם והנה אותו ממון שלוקחים בגזל הוא דם העושק, שהרי הוא כאלו שופך דמו שאין לו מה יאכל וישיב את נפשו.
וכן אמר שלמה: כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח.

ויונתן תרגם:

דבנן בתיהון בציון בדם אשיד וירושלם בנכלין,
נראה כי הבין בדמים כמשמעו ולדעתו יהיה פי' שהיו לוקחים כופר משופכי דמים ובאותו כופר היו בונים בתיהם.

[ג, יא]
ראשיה -
הם המלכים או הסנהדרין וכהניה שהיה להם להורות התורה, כמ"ש: יורו משפטיך ליעקב וגו'. והם יורו במחיר מי שיתן לו כסף יעשה לו הוראה כרצונו.

ונביאיה -
הם נביאי השקר.

יקסמו -
כי נבואתם שקר וקסם כמו שפי' למעלה.

ועל ה' ישענו -
כלומר כיון ששכינתו בקרבנו לא תבא עלינו רעה ולא יחריב את ביתו, כמו שהיו אומרים: היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה.

[ג, יב]
לכן בגללכם -
פירש בעבור עונותיכם שרבו ולא יפנה אל כבודו ואל ביתו כאשר אמרתם וציון שבניתם בדמים שדה תחרש, כלומר כשדה תחרש שלא ישאר בה בנין ותהיה כמו השדה הנחרש וירושלם שבניתם בעולה גלי אבנים שיהרסו האויבים ויתנו אבן על אבן ויהיו אבני הבנין לגלים וכן אמר: שמו את ירושלם לעיים.

וכן תרגם יונתן:
ליגרין,


והיתה בבל לגלים - ליגרין לעי השדה ליגרי חקלא:

עיין תהיה -
בנו"ן כמו במ"ם וכן: לקץ הימין והדומים להם.

והר הבית לבמות יער -
והר הבית ששם בית המקדש יהיה לבמות יער, כלומר יהיה ליער בעבור היותו חרב יצמחו בו עשבים ועצים.

ומה שאמר לבמות לשון רבים, לפי שהיו שני הרים סמוכים הר הבית והר הזתים, או קרא גלי האבנים במות.

ויונתן תרגם:
לחישת חורשא.


הפרק הבא    הפרק הקודם