פרק א, א
דבר המורשתי. מעיר מרישה.

פרק א, ב
ויהי, בכם לעד. שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם.

פרק א, ג
יוצא ממקומו. מכסא רחמים לכסא הדין. ודרך על במותי ארץ. על הרמים וגסי הרוח.

פרק א, ד
כדונג. שעוה. מוגרים במורד. תרגם יונתן: דאשידין במודרון מוגרים לשון זיבת מים וכן (איכה ג) עיני נגרה, נגרות ביום אפו (איוב כ), פרץ נחל מעם גר (שם כח), ויגר מזה (תהלים עה).

פרק א, ו
לעי השדה. ליגרי חקלן לשון גלים, כמו יגר שהדותא. והגרתי לגי אבניה. והסחבתי כמו המוגרים במורד.

פרק א, ז
כי מאתנן זונה קבצה. כל ההון הזה. ועד אתנן זונה ישובו. ולטמיון כשאר אתנני זונה ישובו כל קבוציה ויונתן תרגם ולבית פלחי טעותא יתמסרון כל קבוציה.

פרק א, ח
אילכה שולל. משתגע כשוטה בתמהון לב כמו (תהלים עו) אשתוללו אבירי לב (ישעיה נט) וסר מרע משתולל והתי"ו היא באה לשמש בתיבה בלשון מתפעל ונתפעל וכן הילוך תיבה שתחילת יסודה שי"ן או סמ"ך כשבאו עליו תי"ו בלשון מתפעל ונתפעל נכנסת תוך התיבה כמו משתולל אומר אני שהוא מלשון שוגג כמו (מלכים ב ד) לא תשלה אותי (שמואל ב י) על השל די יאמר שלו (דניאל ג).

פרק א, ט
כי אנושה מכותיה. כי חולה היא במכותיה כמו ויאנש (שמואל ב יב).

פרק א, י
בגת אל תגידו. פן ישמחו לנו פלשתים. בבית לעפרה. עפרת אבי העזרי. עפר התפלשי. לשון נופל על הלשון, וכן יושבת שפיר עריה בשת, וכן לא יצאה יושבת צאנן, כולם לפי שם העיר לשון הקינה התפלשי התגלגלי פתרונו לפי עניינו התעפרי.

פרק א, יא
עברי לכם. התחיל בלשון יחידות נקבה כמדבר אל כנסיה העיר, כמו שנאמר יושבת שפיר כולם בשם כנסיה אחת ואמר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר. יושבת שפיר. שם העיר. עריה בשת. גלויה בית הבשת כאשר נקראת שפיר שהוא שם נפל היוצא מרחמה של אשה. לא יצאה יושבת צאנן. לא יפקון משזבין יתבי צאנן. מספד בית האצל יקח מכם עמדתו. המספד שגרמתם לנגזלים שאתם גוזלים נחלתו כדי להגיש בית בבית שדה בשדה זה אצל זה הוא יקח מכם עמדתו מעמד הבניינים שבניתם והעמדתם על נחלתם, בית האצל איוטמנ"ט בלע"ז.

פרק א, יב
כי חלה לטוב. כי קיותה לטובה אותה היושבת בשלוותה וממרה ע"פ הנביאים. כי ירד רע. הרי כי זה משמש בלשון אלא היא חלה לטוב אבל מפני מרותה ירד לה רע.

פרק א, יג
רתום המרכבה לרכש. אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרוץ ותברחו, ואמר דונש שהוא לשון ערבי.

פרק א, יד
לכן תתני שלוחים על מורשת גת. על אשר תתני שלוחים על מלכות דוד אשר הוריש אתכם גת, כענין שנאמר (דברי הימים א יח): ויקח דוד את גת מיד פלשתים ואתם מואסים בו, כמו שנאמר (ישעיה ח): יען אשר מאס העם הזה את מי השלוח וגומר, לפיכך בתי אכזיב שהיתה מארץ יהודה ונמשכה אחר פקח בן רמליהו סופן להיות לאכזב למלכי ישראל שיהרג פקח בן רמליהו ויכזבו הנסמכים עליו, ובימי אחז נתנבאת נבואה זו. לכן תתני שלוחים. פירש לכן כמו על אשר כמו (שם יז) על כן תטעי נטעי נעמנים על אשר נטעתיך נטעי נעמנים ואת נהפכת לזמורות זר. בתי אכזיב לאכזב. לשון נופל על הלשון, מאגדת חלק למדתי מדרש מקרא זה כך.

פרק א, טו
עוד היורש אביא לך. אויבים שיורישו אותך את היושבת במרשה, יורש למרשה לשון נופל על הלשון. עד עדולם. שהוא לפנים מן הגבול יסוג אחור ויבא כבוד ישראל שיכבשו העכו"ם מגבולם עד עדולם, כן תרגם יונתן עד עדולם ייתון בתחום ארעא דישראל. ומדרש אגדה שמעתיו משמו של רבי מנחם עוד היורש אביא לך ראוים, היו בני עילם לירש את ארץ ישראל שהוא היה בכור לבני שם ובשביל אהבת אבותיכם הסיבותיה לבני ארפכשד עתה אביא את כשדים ואת בני עילם עליהם.

פרק א, טז
קרחי. ראשך. וגוזי. שערך, כמו (איוב א) ויגז את ראשו לשון תלישת שער. כנשר. כתרגומו: כנשרא דנתרו גדפוהי, דרך הנשר למרט רוב כנפיו.