פרק ד, א
ונהרו. ונקבצו שם יחד כנהרות ההולכים אל הים.

פרק ד, ג
ושפט. משפט זה לשון תוכחה הוא דשרימנ"ט בלע"ז.

פרק ד, ד
כי פי ה' צבאות דבר. והיכן דבר ונתתי שלום בארץ (ויקרא כו).

פרק ד, ה
ילכו איש בשם אלהיו. ילכו לאבדון על שעבדו עכו"ם, כן תירגם יונתן.

פרק ד, ו
אוספה הצולעה. אכניש מטלטליא וכן תרגם יונתן, ולי נראה לשון מרפא כמו ואספתי מצרעתו (מלכים ה). ואשר הריעותי. ואותם שהריעותי להם בעוונם.

פרק ד, ח
ואתה מגדל עדר. תרגם יונתן: ואת משיחא דישראל דטמיר מן קדם חובי כנישתא דציון פירוש מגדל לשון מעוז ותרגום עדר כנסת ישראל ותירגם עופל לשון אופל ויש לפרש מגדל עדר בית המקדש ועופל לשון מגדל עוז וכן עופל ובחן (ישעיה לב). עדיך תאתה. שארית הצולעה והנהלאה כולם יקבצו אליך. ובאה הממשלה הראשונה. תבא הממשלה שלימה כולה אל בית דוד בירושלים כאשר היתה בתחילה עד שלא נחלקה, ומה היא הממשלה הראשונה הממלכה לבת ירושלים.

פרק ד, ט
עתה. שאת מורדת בי. למה תריעי רע. שיתי לבך למה את צריכה לבקש רעים ואהובים מלכי מצרים ומלכי אשור לעזור.

פרק ד, י
חולי. לשון חלחלה כמו כאן כי החזיקך חיל והלשון נופל על יולדת. וגוחי. כרעי ושחי על גחונך וכן בלשון משנה כותל הגוחה לרשות הרבים. תצאי מקריה. מירושלים ללכת בגולה. ושכנת בשדה. תהי שכינתך חרושה כשדה.

פרק ד, יא
האומרים תחנף. עתה תתחייב ציון בחטאתיה ויפקד עליה עוונה. ותחז בציון עינינו. ותראינה בה עינינו מה שקוינו לראות בה.

פרק ד, יב
כי קבצם כעמיר גורנה. וסופו לקבצם אל עמק יהושפט וסביבות ירושלים למלחמה, כמו שמקבצין עמיר כדי לדושם שם, אף הם עכו"ם לרעתם נאספו ויאמר הקב"ה לכנסת ישראל קומי ודושי בת ציון.

פרק ד, יג
והחרמתי. לשון הקדש. בצעם. מה שכנסו מגזילה וחמס. וחילם. ונכסיהון.

פרק ד, יד
עתה תתגודדי בת גדוד. עתה בעת גזרתה הרעה על העון כי גבר תתגודדי בת גדוד בת כשדים קבצי גדודין כי עתה הוא אשר תצלחי בגדוד אשר שם מצור עלינו. בשבט יכו על הלחי. מי גרם לך להצליח את אשר ישראל מלעיבים על נביאיהם ושופטיהם ומכים אותם על הלחי כך היו עושים, וכן מצינו בפסיקתא וכן ישעיה הוא אומר (ישעיה נ) גוי נתתי למכים.