פרק ה, א
ואתה בית לחם אפרתה. שיצא דוד משם שנאמר בו (שמואל א יז): עבדך ישי בית הלחמי ובית לחם קרוי אפרת, שנאמר (בראשית מח): בדרך אפרת היא בית לחם. צעיר להיות באלפי יהודה. ראוי היית להיות צעיר במשפחות יהודה מפני פסולת רות המואביה שבך. ממך יצא לי. משיח בן דוד וכן הוא אומר (תהלים קיח): אבן מאסו הבונים. ומוצאותיו מקדם. לפני שמש ינון שמו (שם).

פרק ה, ב
לכן יתנם עד עת יולדה. יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה ציון אשר החזיקה עתה חיל כיולדה, ועכשיו היא קרויה יולדת. ורבותינו אמרו מכאן אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות הרשעה ט' חדשים על כל העולם כולו אך לפי פשוטו זהו הצעה שפירשתי. ויתר אחיו. של מלך יהודה כלומר שאר שבט יהודה. ישובון על בית ישראל. יתחברו עם שאר השבטים והיו לממלכה אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות.

פרק ה, ג
ורעה. ופרנס את ישראל. וישובו. מן הגליות. כי עתה יגדל. מלכם עד אפסי ארץ והביאום מנחה אליו בסוסים וברכב.

פרק ה, ד
והיה זה שלום. גמור וקבוע באין הפסק עוד ולא ידמה לשאר התשועות שהיו צרות אחריהן. אשור כי יבא. הרי כי משמש בלשון אם, אם יבא בארצנו כאשר בא עתה. והקימונו עליו שבעה רועים. שבעה ושמונה רבותינו פירשו שמותיהן במסכת סוכה ואיני יודע מהיכן למדו.

פרק ה, ה
ורעו את ארץ אשור. וירוצצו כמו (שם ב) תרועם בשבט ברזל. ואת ארץ נמרוד. היא בבל. בפתחיה. בשערי מדינותיה.

פרק ה, ו
כטל מאת ה'. שאין בא לעולם ע"י אדם ולא יבקשו פני אדם עליו, כך לא יקוה ישראל לעזרת איש כי אם בה'.

פרק ה, ז
כאריה בבהמות יער. כך יהי מלכם שליט בכל. ורמס וטרף. רמס היא דריסת הארי כשהוא רעב ואוכלו במקומו, וטרף הוא כשנושא את הטרף למעונותיו בשביל גורותיו ולבאותיו.

פרק ה, ט
והכרתי סוסיך. היא עזרת מצרים שאתם נשענים עליהם להמציאכם סוסים.

פרק ה, י
והכרתי ערי ארצך. ולא תצטרך לערי מבצר.

פרק ה, יג
והשמדתי עריך. ואשיצי בעלי דבבך, וכן (ישעיה יד) ומלאו פני תבל ערים, וכן (שמואל א כח) ויהי עריך.