והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון וגו' (יהיה) -
א"ר פנחס בש"ר ראובן:
עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל וחרמון ולבנות ביהמ"ק עליהם.

מה טעם?
והיה באחרית הימים וכו' בראש ההרים.

א"ר הונא:
ודייך עד כאן, אלא בית המקדש אומר שירה וההרים עונים אחריו.

ומה טעם?
ונשא הוא מגבעות - ואין לשון ונשא אלא לשון שירה.

ומה טעם?
וכנניהו ישור במשא (ברמז שצ"ב).

אברהם קראו הר: בהר ה' יראה.
משה קראו הר: ההר הטוב הזה והלבנון.
דוד קראו הר: מי יעלה בהר ה'.
וכאן: יהיה הר בית ה' נכון בראש.

והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' ואל בית אלהי יעקב -
אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק.
משל למלך שהיו לו שלשה אוהבים ובקש לבנות פלטין.
הביא לראשון, אמר: זכור הייתי אותו הר היה מתחלה.
הביא לשני, אמר: זכור הייתי אותו שדה היה מתחלה.
הביא לשלישי, אמר: זכור הייתי אותו פלטין מתחלה.
אמר ליה: חייך, שאני בונה פלטין וקורא אני אותה על שמך!
וכן הוא אומר: הנני שב (את) שבות אהלי יעקב.

והלכו גוים רבים וגו' ואל בית אלהי יעקב -
לא כאברהם, שכתוב בו: בהר ה' יראה.
ולא כיצחק, שקראו שדה, שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה.
אלא כיעקב, שקראו בית, שנאמר: ויקרא למקום אל בית אל.

כי מציון תצא תורה -
א"ר לוי:
כל פעולות ונחמות שעתיד הקב"ה ליתן, אינם אלא מציון.

וכתתו חרבותיהם לאתים -
שנו רבותינו:

לא יצא האיש לא בסייף ולא באלה.

(כתוב בישעיה ברמז שצ"ד).

כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו -
ר' אלעזר המודעי אומר:
לעתיד לבוא באים כל שרי אוה"ע לפני הקב"ה ומקטרגים על ישראל, ואומרים לפניו: רבש"ע, אלו עו"א
ואלו עו"א,

אלו מגלי עריות,
ואלו מגלי עריות,

הללו שופכי דמים,
והללו שופכי דמים,

הללו יורדים לגיהינום,
והללו אין יורדים?!
אמר להם: אם כן הוא, כל אומה ואומה תרד עמה אלהיה: כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו וגו'.

רבי ראובן בשם ר' חנינא אמר:
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו: כי באש ה' נשפט, שופט אין כתיב כאן אלא נשפט, הוא שאמר דוד: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך.
שבטך - אלו היסורין.
ומשענתך - זו תורה.
המה ינחמוני - (א) יכול בלא יסורין?
תלמוד לומר: אך.

יכול בעוה"ז?
תלמוד לומר: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים.

אוספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי -
א"ר אדא, אמרי בי רב:
ארבעה מתחרט עליהם הקב"ה שבראם.

א"ר חמא בר חנינא:
אלמלא שלשה מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהם של ישראל.
ואשר הרעותי -
וחד דכתיב: כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל.
וחד דכתיב: והסירותי את לב האבן מבשרכם.

כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה-
אף על פי שחרב בית המקדש לא זזה השכינה משם.
ושכנתי כתיב, ואין שדה אלא ציון, שנאמר: ציון שדה תחרש.

וכן שנו רבותינו:

בית הכנסת שחרבה אין מספידין בתוכה ואין מפשילין לתוכה חבילים.

והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה -
למה כל אלה חברו אל עמק השדים?
כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם.