עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי -
א"ר אחא:
ענה בי = וקבל שכר ואל תענה ברעך עד שקר - ותקבל דין וחשבון.

א"ר שמואל בר רב נחמן:
בשלשה מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל ועובדי אלילים שמחים ואומרים: היאך יכולים להתווכח עם בוראם?!
עכשיו הוא מכלה אותם!
כיון שראה הקב"ה שהיו שמחים, הפכם להם לטוב, שנאמר: לכו נא ונוכחה.
שמחו, אמרו: עכשיו הוא מכלה אותם!
כיוון שראה הקב"ה שהיו שמחים, הפכם להם לטובה, שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים, כששמעו עובדי אלילים כך, תמהו ואמרו: זו תשובה וזו תוכחה?!
לא עשה אלא למתפגנא עם בנוהי.

בשניה, כשאמר להם: שמעו הרים את ריב ה' - שמחו עובדי אלילים, ואמרו: עכשו הוא מכלה אותם!
כיון שראה הקב"ה כן, הפכם להם לטובה, שנאמר: זכר נא מה יעץ וגו' במה אקדם ה'.
תמהו עובדי אלילים ואמרו: זו תשובה וזו תוכחה?!
לא אתא אלא למתפנגא עם בנוהי.

בשלישית כשאמר: וריב לה' עם יהודה - שמחו עובדי אלילים, ואמרו: עכשו הוא מכלה אותם!
כשראה הקב"ה כן, הפכם להם לטובה: בבטן עקב את אחיו.

משל לאשה שהיתה קובלת על בנה, כיון דחזיה לדיין דהוה דיין לברייתא לקטלא, אמרה: אם מהודענא סרחני דברי, יימר לקטלא ברי.
מה עבדת?
אמר לה: מה סורחניה דברך?
אמרה: כי הוה במעוי בעטני.
אמר לה: וכדון עבד לך כלום?
אמרה לו: לאו,
א"ל: זילי לית דין סורחן דכלום.
תמהו עובדי אלילים ואמרו: זו תשובה וזו תוכחה?!
לא אתא אלא למתפנגא עם בנוהי.

ומה הלאתיך -
אמר רבי ברכיה:
משל למלך ששלח פרודוגמא שלו למדינה.
מה עשו בני המדינה?
נטלו אותה ופרעו ראשיהם וקראו אותה בפחד וביראה ברתת ובזיע.
אמר הקב"ה: הדא קריאת שמע פרוזדוגמא שלי הוא, לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי לכם, שתהיו קורין אותה לא עומדים על רגליכם ולא פורעים את ראשיכם, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך.

דבר אחר:
ומה הלאתיך -
א"ר יהודה ברבי סימון:
עשר בהמות מסרתי לך, שלש ברשותך ושבע שלא ברשותך.
איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר, ולא הטרחתי עליכם ולא אמרתי לכם לעלות בהרים ולהתייגע בשדות, להביא לפני קרבן מאלו, אלא מאלו הגדלות על אבוסך, שנאמר: שור או כשב או עז וגו':

ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים -
אמר הקב"ה: בוא וראה מה ביני לבין בשר ודם.
מלך ב"ו משלח שלוחים למדינה, בני המדינה מספיקין להם מזון, אבל אני לא עשיתי כן, אלא שלחתי לפניך גואלים שלשה ולא הייתם זקוקים לזון אותם, אלא הם היו זנים אתכם:
המן בזכות משה,
ענני כבוד בזכות אהרן,
הבאר בזכות מרים.

עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו' -
מאי דכתיב למען דעת צדקות ה'?
א"ר אליעזר:
אמר הקב"ה לישראל: עמי, דעו כמה צדקות עשיתי לכם, שלא כעסתי עליכם בימי בלעם הרשע, שאילו כעסתי עליכם בימי בלעם הרשע לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר בלעם: מה אקוב לא קבה אל - מלמד שאותו היום, לא זעם ה'.

במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום וגו' הירצה ה' באלפי אילים וגו' -
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי:
אע"פ שהדברים אמורים במישע מלך מואב, אבל אינו מדבר אלא ביצחק.

הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן -
בלעם הרשע היה סניגורן של עו"א ועל עו"א הוא אומר: הירצה ה' באלפי אילים - רוצה הוא מה שאתם מקריבין לו, לוג שמן אנו מקריבין לו רבבי רבבות נחלי שמן.

מה הקריב אברהם לפניו?
איל אחד, שנאמר: וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד - אם רוצה אנו מקריבים לו אלפי אילים.

ומה הקריב אברהם לו?
בנו, אני מקריב לו בני ובתי, שנאמר: האתן בכורי פשעי - זה בנו הבכור.
פרי בטני חטאת נפשי - זה בתו.

ראה מה בלעם הרשע אומר?
את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח - לא אמר מזבחות, אלא המזבחות, משנברא אדם ועד עכשו שבע מזבחות בנו ואני בונה שבעה כנגד כלם.

למה היה דומה אותו רשע?
לטבח שהיה מוכר בשוק והיתה חנותו מלאה בשר ורואה את אגרנימון מסתכל בבשר, ראה אותו הטבח שהיה מסתכל בבשר, אמר לו: מרי, כבר שלחתי פסיונים לביתך.
כך אמר לו הקב"ה לבלעם הרשע: מה אתה עושה?
אמר לפניו: את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח.
אמר לו: הירצה ה' באלפי אילים.
אמר לפניו: האתן בכורי פשעי.
אמר לו רשע אם הייתי מבקש קרבן הייתי אומר למיכאל ולגבריאל והיו מקריבין לפני, שנאמר: כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה בבני אלים - בבני אברהם יצחק ויעקב, שהם אילי העולם ואין אני מקבל קרבנות אלא מישראל.

הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט וגו' -
אמר רבי אלעזר:
עשות משפט -
זה הדין.

ואהבת חסד -
זה גמילות חסדים.

והצנע לכת -
זה הוצאת המת והכנסת כלה.

והלא דברים קל וחומר:
ומה דברים שאין דרכם לעשותם בצנעא, אמרה תורה והצנע לכת, דברים שדרכם לעשותם בצנעא, עאכ"ו.

שנו רבותינו:
בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה:
צדקה בממונו,
גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו.

צדקה לעניים,
גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים.

צדקה לחיים,
גמילות חסדים בין לחיים בין למתים.

דרש רבי שמלאי:
תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני, שס"ה כנגד ימות החמה ורמ"ח כנגד רמ"ח אברים של אדם.
בא דוד והעמידן על י"א, דכתיב: מי יגור באהלך וגו' הולך תמים - זה אברהם, דכתיב: התהלך לפני והיה תמים.
ופועל צדק -
כגון אבא חלקיה.

ודובר אמת -
כגון רב ספרא.
לא רגל על לשונו -
כגון יעקב, דכתיב: אולי ימושני אבי.

לא עשה לרעהו רעה -
זה שלא ירד לאומנותו של חברו.

וחרפה לא נשא על קרובו -
זה המקרב קרוביו.

נבזה בעיניו נמאס -
זה חזקיה מלך יהודה, שגרר עצמות אביו על מטה של חבלים.

ואת יראי ה' יכבד -
זה יהושפט מלך יהודה, בשעה שהיה רואה תלמידי חכמים היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו מרי! מרי!

נשבע להרע ולא ימיר -
כי הא דרבי יוחנן אמר:
אהא בתענית עד שאבוא לביתי.

כספו לא נתן בנשך -
אפילו לנכרי.

ושחד על נקי לא לקח -
כגון ר' ישמעאל ברי יוסי.

עושה אלה לא ימוט לעולם -
כשהיה רבן גמליאל מגיע לפסוק זה היה בוכה, אמר: אי עבד כלהו הוא דחיי דעבד חדא מינייהו לא חיי.

אמר ליה רבי עקיבא:
אלא מעתה אל תטמאו בכל אלה - בכל אלה הוא דלא תטמא, הא בחדא מינייהו תטמא?
אלא באחת מכל אלה, הכא נמי באחת מכל אלה.

בא ישעיהו והעמידן על שש, שנאמר: הולך צדקות - זה אברהם, דכתיב: כי ידעתיו למען אשר יצוה.

ודובר מישרים -
שאינו מקניט את חברו ברבים.

מואס בבצע מעשקות -
כגון רבי ישמעאל בן אלישע.

נוער כפיו מתמוך בשחד -
כגון רבי ישמעאל ברבי יוסי.

אוטם אזנו משמוע דמים -
כגון רבי אלעזר בן שמעון דלא שמע בזילותא דצורבא דרבנן ושתיק.

עוצם עיניו מראות ברע -
כדרבי חייא בר אבא.
דאמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן:
זה העוצם עיניו מן הנשים בשעה שעומדות על הכביסה.

בא מיכה והעמידן על שלש, שנאמר: הגיד לך אדם מה טוב וגו' עשות משפט - זה הדין.

ואהבת חסד -
זו גמילות חסדים.

והצנע לכת -
בהוצאת המת ובהכנסת כלה.

חזר ישעיהו והעמידן על שתים, שנאמר: כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וגו'.

בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה.

קול ה' לעיר יקרא -
(כתוב ברמז ש"נ):