[ב, א]
הנה חגי יהודה -
הם שנמלטו מיד סנחריב.

[ב, ב]
עלה -
עתה שב לדבר אל נינוה.

והמפיץ - הוא נבוכדנצר.

נצור מצורה -
ידבר למלך נינוה וככה צפה דרך - שים צופים בדרכים.

והנגיד אמר:

כי נצור שם הפועל כמו ויכלת עמוד וככה צפה דרך לכלא הפשע ודע.

[ב, ג]
כי -
עתה ישיב השם שבות גאון יעקב כגאון ישראל, בהיותו בארצו.
הטעם ישיבם לגאונם, כמו שהיו ישראל מימי קדם בגאונם.

ומלת בקקום –
תורה כי הפועל יוצא והנה יהיה גפן בוקק פועל והפועל הוא הפרי שישוה לו, או תהיה כמלת שב שתמצא עומדת ויוצאה. וטעם כי בקקום - שמום כגפן בוקק על כן.

וזמוריהם -
כמו: ויכרתו משם זמורה ושב לפרש המפיץ העולה.

[ב, ד]
מגן -
אמר רבי משה הכהן:

כי גבורהו בתוספת ה"א לשון רבים וככה בהתפללו בעד רעהו.

ולא דבר נכונה, כי פיו כמו פיהו אחיו אחיהו שיו שיהו וטעם רעהו שהתפלל בעבור כל אחד.

וגבורהו –
שם המין שכולל גבורת הגבורים.

מתלעים -
שלובשים תולעת שני.

ביום הכינו -
הרכב כאילו אש פלדות יוצא במרוצתו.
ומלת פלדות זרה אולי היא הפוכה לפידות.

והברושים הרעלו -
כמו רעדו ברושי היער.

ויפת אמר:

כי הם חניתות.

[ב, ה]
בחוצות -
אמר רבי יונה:

ישתקשקון יכו שוק אל שוק.

ירוצצו -
כפול האות האחרון והפעל כפל ירוצצו נפשם, מגזרת רץ וככה: ויתרצצו הבנים.

[ב, ו]
יזכר -
כאשר יזכר האויב שהוא מלך כשדים בעבור מרוצתם יכשלו בהליכתן.

ימהרו -
אל חומות נינוה.

והוכן -
מגדלי העץ הגדולים.

ויפת אמר:

כי יזכור מלך נינוה אדיריו יכשלו יברחו אל החומה ויכינו המגנים לסוכך עליהם, וזה לא יועיל להם כי.

[ב, ז]
שערי -
יורה כי מפאת הנהרות נתפש ארמון המלך וזהו: וההיכל נמוג.

[ב, ח]
והצב -
לא מצאתי למלה זו פירוש יותר נכבד מדברי רב שמואל הנגיד, כי הצב שם המלכה, על כן גולתה העלתה על המרכבה להוליכה בשביה ואמהותיה שהיו נוהגות אותה דומות לקול יונים בהמותן.

מתופפות -
דרך התוף להכות בו ביד.

[ב, ט]
ונינוה כבריכת מים -
היתה מליאה מימי קדם עושר ואנשיה נסים ואומרים זה לזה: עמדו אל תברחו.

ואין מפנה -
שישב פניו, על כן בזו כסף דברי הנביא לכשדים.

[ב, י]
לתכונה -
להון שהכין.

[ב, יא]
בוקה ומבוקה -
גזרה אחת להם כדרך: גאה וגאון, ה' עזי ומעזי.

ומבולקה -
כמו הנה ה' בוקק הארץ ובולקה.

וטעם בוקה גם מבולקה כמו שממה תהיה נינוה.

ולב -
כל שומע נמס.

ופיק ברכים -
על דרך ויפק רצון אך הוא מעט רחוק.
והנכון: כי הוא כמו לפוקה ולמכשול.

וחלחלה -
חיל וחילה כפול.

פארור -
כבר פירשתיו.

[ב, יב]
איה -
בעבור זה יתמהו השומעים ויאמרו, וכל זה דרך משל על נינוה שהיו הולכין לטרוף טרף, להחריב כל העולם וטעם הלך אל מעון אריות.

[ב, יג]
אריה טורף -
להספיק גורותיו.

בדי -
מלשון די השיב לו די שה.

ומחנק -
החיות להיות טרף ללבאותיו ומעונותיו, מלא טרפם.

[ב, יד]
הנני אליך -
נינוה.

בעשן -
מרוב חום האש, והטעם על חרון השם.

טרפך -
הטרף שהיית טורפת וה"א מלאככה, תחת יו"ד סימן לשון נקבה, כמו עוניכי תחלואיכי והטעם רבשקה וכתוב: ביד מלאכיך: