[ג, א]
הוי -
יש אומרים:
כמו אוי, או הוי מלת קריאה, כמו הוי ציון המלטי.

כלה -
בכל פרק מקום דרכים ברחובותיה היא מליאה כחש ומלת ימיש פועל יוצא, והוא שב לכחש כל כך מלאה כחש לרמות העולם, כל אחד מהם לא ימיש עצמו מן הטרף.

[ג, ב]
והנה יבוא אליה קול שוט -
להריץ הסוס.
והנכון בעיני: שוט להכות מין משמיע קול אשר יעשו הפלשתים, כעין טנבו"ר שלנו שהוא רחב וגדל ומתקבצים אנשי החיל עשרה או יותר, להכות בהם בשוטים להשמיע קולם ולהפחיד.

רעש אופן -
המרכבה.

וסוס דוהר -
כמו: מדהרות דהרות אביריו:

[ג, ג]
פרש, ואין קצה -
להרוגי נינוה.

[ג, ד]
מרוב -
דרך משל שרמתה הכל.

[ג, ה]
הנני, מערך -
כמער איש, והוא כמו: ערותך ומערך, כמו: מראך:

[ג, ו]
והשלכתי, כראי -
כטנוף, וכמוהו הוי מראה,
והסיר את מראתו.

[ג, ז]
והיה, ידוד -
כמו יגוף והטעם ירחק.

מי ינוד -
כמו, לבוא לנוד לו.

מאין אבקש -
ככה יאמר כל רואיך:

[ג, ח]
התיטבי -
הטובה תהיה.

מנוא אמון -
שם עיר מארץ מצרים, שלכדה מלך כשדים בלכתו אל נינוה.

אשר חיל ים -
וכח יש לה מהים, כי אין צורך לה לחומה וזה ים סוף או ים ספרד, הוא הנקרא הים הגדול כנגד ימי ארץ ישראל.

[ג, ט]
כוש -
עזרו מצרים גם פוט ולובים, שהיו בעזרתך ולא הועילו.

[ג, י]
גם -
שב אל מצרים, כי הלכה בגולה כנא אמון.

רתקו -
כמו: עשה הרתוק,
ורתיקות כסף.

[ג, יא]
גם -
מדבר אל נינוה.

תהי -
כמו תהיי.

וטעם נעלמה –
כאילו לא היתה כדרך ושתו ולעו היו כלא היו, כי השכור סרה דעתו כאילו איננו.

[ג, יב]
כל -
הטעם מעצמם יפלו וילכדו.

[ג, יג]
הנה -
בעבור היות עמך כנשים, על כן נפתחו שערי ארצך.

[ג, יד]
מי -
יהתל בה הנביא שאבי מים טרם בא הכשדים שתמצאי אותה בהיותך במצור.
וטעם לבנה או מלבן - מקום מעשה הלבנים:

[ג, טו]
שם, התכבד -
שם הפועל התכבדי, שתחברי אליך עם כבד בלי מספר.

[ג, טז]
הרבית -
עד עתה הרבית רוכליך, כמו סוחריך, וקרוב ממנו ולא תלך רכיל וכולם יהיו כילק שפשט על הארץ.

ויעף -
ולא נראה.

[ג, יז]
מנזריך -
דגשות הנו"ן לא ידענו טעם לה והיא מגזרת נזר, בעלי הנזר שלך היו רבים כארבה.

וטפסריך -
כמו שריך, והמלה רביעית בלי חבר.

כגוב גובי -
כמו יוצר גובי.
כמו קדש קדשים.

שמש זרחה -
כחום היום.

ונודד -
כמו: באין תהומות חוללתי, מהכפולים באחרונה.

מקומו -
מקום אחד מהן, כי כן דרך הארבה ביום קרה מקבצים לרוב מאד ומקיפים העיר וחונים בגדרות, שהם חומות העיר ובחום עליהם השמש נודדים והולכין אחד מהם לא נותר, ולא נודע איה מקומם כאילו לא היו.

[ג, יח]
נמו -
כמו: לא ינום.

ישכנו -
כמו ישקטו ולא יתנועעו.

נפושו -
נפזרו, וכמוהו: ופשו פרשיו.
והטעם: כמו נפשטו וכמוהו ויצאתם ופשתם:

[ג, יט]
אין כהה -
מגזרת: ותכהין עיניו שלא יתפשטו הפך פשה הנגע אז יחל להרפא.

ויש אומרים:
כמו חשכה ומלת נחלה מבנין נפעל מגזרת חלי והפועל עבר, או הוא תואר ותחסר מלת היא, כי הזקן מתוך שהעור נקמט סביב העי,ן וגם ככה בת עין לא תתפשט, כאמור אז ותכהין עיניו וככה הנגע, כאשר היא כהה שעור הנגע נקמט ולא פשה, אז יחל להרפא.