[ב, א]
הנה על ההרים -
במות סנחרב בשרו בארץ יהודה שישבו בעריהם כבראשונה וילכו לחוג בירושלם ולזבוח זבחיהם ולשלם נדריהם, כי לא יוסיף עוד סנחרב לעבור בארצם כי כבר מת.

כלה נכרת -
כי גם בניו ברחו ולא יוסיף עוד לבא.

[ב, ב]
עלה מפיץ -
המפיץ שעלה על פניך נכרת והוא סנחריב שהפיץ בניך בגלות.

נצור מצורה -
המצורות והערים הבצורות שתפש מלך אשור והחריבם נצרו ושמרו אותם לא תניחום הפקר שובו ושבו בתוכם ולא תפחדו עוד ממלך אשור.
מצורה - ענין חוזק וכן: ויבן ערי מצורה ביהודה.

צפה דרך -
צפו דרך שהיה בא בה כי לא תראוהו עוד נצור.
צפה – מקור. וכן חזק אמץ.

חזק מתנים אמץ כח מאד -
חזקו מתניכם ואמצו כח כי לא תיראו עוד ממנו.
ופירש אמץ כח - אמצו כחכם בלב טוב ובבטחון שתבטחו בה' ית' וכן ואיש דעת מאמץ כח.

[ב, ג]
כי שב ה' את גאון יעקב -
אם כדברי ר' יונה ז"ל:

יהיה יוצא כמו ושב ה' את שבתוך והדומים לו.

ואם כדברי ר' יהודה:

יהיה ענין הנחה והשקט.

ואמר כי במות סנחריב ישוב גאון יעקב, כמו שהיה זהו כגאון ישראל כי ישראל הוא יעקב וזהו בימי חזקיהו.

גאון יעקב - היא ירושלם וארץ יהודה כמו: את גאון יעקב אשר אהב סלה שהוא אומר על ירושלים, כמו שאומר: אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב.

בקקום בוקקים -
האויבים הריקום מכל טוב והנה הוא פעל יוצא.
גפן בוקק - פעל עומד.

וזמוריהם שחתו -
נטיעותיהם וזמוריהם שחתו שנה בשנה בבאם בארצם, כמו שאמר וישחיתו את יבול הארץ

ויונתן תרגם:
וזמוריהם - כמו מזמרת הארץ.
שתרגם:

וקרוי תושבחתיהון חבילו.

[ב, ד]
מגן גבוריהו -
אמר על חיל נבוכדנצר הבאים על נינוה גבוריהו, כמו גבוריו.

מאדם -
אמר זה לשתי סבות וכן אנשי חיל מתולעים שפירש לבושים בגדים צבועים בתולעת שני האחת לגדולתם ורוב כבודם והאחת לפי שהוא צבע מבהיק ומירא בני אדם.

באש פלדות הרכב -
הרכב הוא כאלו הולך באש פלדות כי גלגלי הרכב הם ברזל ובמרוצתם בדרכים על האבנים יוצא אש מתוכם מכח המרוצה וידמה שהרכב הוא באש פלדות.
ופלדות - הוא כמו הפוך מן לפידי אש.

ביום הכינו -
ביום שיכין נבוכדנצר את החיל לבא על נינוה, כן תהיה תכונתו.

והברושים הרעלו -
יש מפרשים:

החניתות שהם עץ ברושים.

אמר כי סם המות, בראשם להמית מהר מי שיתקעו בהם כי עושים חניתות מברושים והם חדים בראשם ותוקעים אותם בגוף האדם, כמ"ש ביואב: ויקח שלשה שבטים ויתקעם בלב אבשלום.

הרעלו -
מן תרעלה שמפרשים סם המות.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

תרעלה רעדה ופירש הרעלו רעדו ופירש ברושים שרי עיר של נינוה וגדוליה, כי הגדולים נמשלו לארזים ולברושים, אמר כשיראו גדולי נינוה החיל תאחזום רעדה.

[ב, ה]
בחוצות יתהוללו הרכב -
כי לא יוכלו לצאת חוץ לעיר להלחם עם החיל כי רבים הם מהם וגבורים מהם והם הולכים תוך העיר בחוצות כהוללים ומשוגעים.

הרכב -
ר"ל רוכבי הרכב והם הפרשים.

ישתקשקון ברחובות -
ילכו בבהלה ברחובות העיר.
ופירש ישתקשקון - יכו שוק בלכתם בבהלה.

מראיהן כלפידים -
שיש להם בשת כי בא קצם ואין להם כח להלחם כנגד אויביהם, ישוב מראה פניהם אדום כלפידים וכן אמר בבני בבל בעת מפלתם פני להבים פניהם, כי מי שיש לו בשת יתאדמו פניו.

כברקים ירצצו -
מרוב בהלה ירצצו ברחובות העיר מקצה אל קצה, כי לא ידעו מה לעשות.

[ב, ו]
יזכור אדיריו -
נוכל לפרש על מלך נינוה כשיזכור האדירים שלו שילכו אל החומה יכשלו בהליכתם מרוב הבהלה כשימהרו ללכת אל החומה, והנה הכן הסוכך אל החומה מבחוץ לחתור בקיר החומה.

ויתכן לפרשו גם כן על מלך בבל שיזכור אדיריו שילכו אל החומה לכבשה, והנה מרוב מרוצתם כשימהרו ללכת אל החומה יכשלו בהליכתם וכשיהיו אצל החומה יכונה הסוכך לעמוד תחתיו ולחתור בחומה.

חומתה -
הה"א במפיק ר"ל חומת נינוה.

הסוכך -
הוא מכסה קרשים ועורות עליהם באים הנלחמים אל העיר ונכנסים תחתיו עד החומה.
וחותרים תחתית החומה והוא מגן עליהם מן האבנים שמשליכים מעל החומה בהליכותם, כתיב בוי"ו לשון רבות וקרי בהליכתם לשון יחידה.

[ב, ז]
שערי הנהרות נפתחו -
שערי המדינה היוצאים לנהרות נפתחו ששברו אנשי החיל הדלתות וכיון שנפתחו השערים האלה היכל המלך שהוא סמוך להם נמוג מכח המהלומות שהכו בשערים.

ויונתן תרגם:

גשרי נהרוותא וגו'.

[ב, ח]
והצב גלתה העלתה -
ההיכל שהוצב בשלוה ימים רבים בנינוה עתה נמוג ונגלתה נינוה שהיתה מכוסה עד עתה שלא עבר בה זר.
והעלתה - כמו נכרתה מן כעלות גדיש בעתו.

ואמהותיה -
אמהות נינוה והן השרות הגדולות קראון אמהות, שילכו כשפחות בגולה.

מנהגות -
אשה אחותה.

מתופפות -
ומכות על לבביהן על הכבוד שסר מהן וילכו בגולה כשפחות.
כן פירש אדוני אבי ז"ל זה הפסוק.

ותרגם יונתן:

והצב ומלכתא,

רוצה לומר לפי שהיתה נצבת אצל המלך כמו שאמר: נצבת שגל לימינך.

והנגיד רב שמואל פירש:

כי שם המלכה הצב:

גלתה -
שהיתה נסתרת בחדר כמנהג המלכה והנשים הנכבדות, כמ"ש: כל כבודה בת מלך פנימה ועתה גלתה ויצאה מחדרה והעלתה על המרכבה להוליכה בגולה ואמהותיה מנהגות אותה ומנהמות בקול קינה כקול יונה מתופפות כמו שאדם מכה בתוף, כן הם מכות על לבביהם כדרך הנשים הנוהות והמקוננות.

[ב, ט]
ונינוה כבריכת מים מימי היא -
ונינוה מימים קדמונים שהיתה היא בנויה מלאה מכל טוב כמו הבריכה שהיא מלאה מים, והבריכה היא שאוספין בה המים או מי גשמים או מעין.

וכן תרגם יונתן:

כבית כנישת מים מיומי קדם היא.

והמה נסים -
ועתה יושביה נסים מהעיר הנמלטים ממנה בעת כבישתה וכשאומרים להם האויבים עמדו, אין מי שמפנה פניו לקול קריאתם אלא נסים בכח.

[ב, י]
בזו כסף בזו זהב -
אמר הנביא כנגד הכשדים.
או אומרים איש לאחיו.

ואין קצה לתכונה -
אין סוף לתכונת הממון שתמצאו ממה שהכין מלך נינוה וגדוליה, ובזו הכסף כי הון רב תמצאו

ויונתן תרגם:

ולית סוף לאוצריא.

כבוד מכל כלי חמדה -
כלי כבוד תמצאו יותר מכל כלי חמדה שבעולם.

ויונתן תרגם:

ספו מכל מאני חמדתא.

נראה שהיה דעתו לפרש מן התכבדי כילק.

ובדברי רז"ל:

מכבדין בין המטות, כלומר כבדו העיר מכל כלי חמדה.

כלי - בחירק לשון יחיד.

[ב, יא]
בוקה ומבוקה -
ענין ריקות והכפל לחזק, כי מבוקה כמו בוקה אלא שנוספה בו המ"ם הנוספת על השמות.
וכן ה' עוזי ומעוזי.

ומבולקה -
כרותה, ואמר על נינוה שתהיה ריקה מכל טוב ונכרתת.

ולב נמס -
וכן יושביה יהיה להם לב נמס.

ופיק ברכים -
הוא כשלון, כמו לפוקה ולמכשול.
ופירש פיק ברכים - כי כשמפחד אדם מאד ונבהל ארכבותיו נוקשות זו בזו מרעדה ורתת

וכן תרגם יונתן:

ונקוש רכובין

וכן אמר:

בבלטשצר וארכבותיה דא לדא נקשן.

קבצו פארור -
ענין שחרות פירשנוהו בנבואת יואל.

[ב, יב]
איה מעון אריות -
כן יאמרו הגוים בחרבן נינוה כי היא היתה מעון אריות, כי ממנה היו יוצאים אנשים כאריות טורפים בני העולם ומביאים הטרף לנינוה, כי היא מעון לאריות ומרעה לכפירים.

אשר הלך אריה לביא שם -
אריה ולביא, כמו שמש ירח.

גור אריה -
כלם הלכו שם בטרפם ואין מחריד אותם.

ויונתן תרגם:

דהוו אזלין מלכיא תמן בניהון שבקין.

[ב, יג]
אריה טורף בדי גורותיו -
כדי להספיק לגורותיו כמו די השיב לו גורותיו משל לבנים:

ולבאותיו -
משל לגבירות.

ומחנק ללבאותיו -
מחנק החיות בעבור לבאותיו וכן הענין משל למלך נינוה ושריה וגדוליה שהיו מביאים שלל העמים לנינוה.

[ב, יד]
הנני אליך -
אמר לנינוה הנה אשים פני אליך להשחיתך.

והבערתי כעשן רכבה -
ר"ל באש גדולה שנראה עשנה מרחוק.

ויונתן תרגם:

ואדליק באישתא רתיכך,

רכבה - שהיתה מתגאה ברוב רכב ופרשים.

וכפיריך -
משל לבני החיל.

טרפך -
שהיית טורפת בני הארץ.

ולא ישמע עוד קול מלאככה -
מלאכיך, שהיו מרימים קול על ארצות העמים ליראם ולבהלם כמו שעשה רבשקה על ירושלם שדבר עליהם גבוהות והפחידם גם על האל ית' דבר ואמר שלא יוכל להציל ירושלם מיד מלך אשור.

ודקדוק מלת מלאככה צר"י הכ"ף האחרונה מקום קמץ והה"א, כמו: אשר צויתי אותכם והדומים לו ואף על פי שזכר בפסוק לשון נקבה ומלאככה לשון זכר לשון נקבה הוא, כנגד העיר ולשון זכר הוא כנגד המלך שהוא סנחריב.

ור' יונה כתב:

שצר"י מקום חירק והוא כמו מלאככי על משקל נעוריכי תחלואיכי.