[ג, א]
הוי עיר הדמים -
הוי לשון קריאה, או הוא כמו אוי וכת"י ווי:

כחש -
שמכחשין ומשקרים איש באחיו וכן מלאה פרק והוא כמו גזל שפורק דבר מיד אחר.
וכן: ופרקת עולו,
פורק ואין מציל.

לא ימיש טרף -
לא ימיש מתוכה טרף כי בכל יום ויום טורפים.

[ג, ב]
קול שוט -
ועתה ישמע מהאויבים הבאים עליהם קול שוט שמכים הפרשים הסוסים לרוץ.

וקול רעש אופן -
שממהרים ללכת לבא העיר.

דוהר -
כמו דהרת אביריו והוא כשמכה הסוס בארץ בכח ברגליו.

מרקדה -
מרוב מרוצתה כאלו מרקדת.

[ג, ג]
פרש מעלה -
פירוש מעלה להב חרב וי"ו ולהב כוי"ו וישא אברהם את עיניו.

ויונתן תרגם:

בחסרון מלה מסיק להוב וצלהוב סיפין וצחצוח מורנין.

ורוב חלל -
שיעשו הפרשים.

וכבד פגר -
כמו רב חלל ענין כפל במלות שונות כי כבד הוא ענין רבוי כמו עמך הכבד הזה והדומים לו.
ופגר - כמו חלל, כי לא יקרא הגוף פגר אלא כשהוא מת.

ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם -
האויבים יכשלו בגויית החללים, אבל לשון גויה יבא ג"כ בגוף החי.

[ג, ד]
מרוב זנוני זונה -
כל זה בא לה מרוב הרעות שעשתה ודמה אותה לזונה, כי הזונה עושה כן מוכרת הזונים אחריה בכשפיה ובהתיפותה בפניהם ועושה בהם כרצונה, וכן עשתה היא בגויי הארצות.

[ג, ה]
הנני אליך -
לפי שדמה אותה לזונה, דמה חורבנה לקלון הזונה.

מערך -
כמו ערותך. והוא מן: כמער איש.

[ג, ו]
והשלכתי -
שקוצים דברי תיעוב וניבול להשחית יופיך ולהמאיסך לכל העולם.

ושמתיך כראי -
כזבל כמו: והסיר את מוראתו.

ויונתן תרגם:

ואשוינך מכערא לעיני כל חזך.

[ג, ז]
והיה כל רואיך ידוד ממך -
כל אחד מהם ידוד וירחק ממך לרוב קלונך.

ואמר שדדה נינוה - נינוה שהיתה מושלת בגוים עתה שדדה והשי"ן נקראת בקמץ חטף.

מי ינוד לה -
מאין אבקש מנחמים לך כי כלם שמחים למפלתך, מפני הרעות שעשית להם.

[ג, ח]
התיטבי מנוא אמון -
אמר איך היית בוטחת בגדולתך ובגאונך ובהיותך עיר בצורה ונהרות סביב לך, כמו שאמר שערי הנהרות נפתחו וכי טובה את מנוא אמון?! והיא אלכסנדריא של מצרים.

וכן תרגם יונתן:

האת טבא מאלכסנדריא רבתא.

היושבה ביאורים -
בין היאורים ישבה שהם סביב לה גם נכנסים בעיר מתחת הארץ שלא היתה יראה ממצור, לפיכך אמר היאורים מים סביב לה בין היאורים ומי הים היו מקיפים אותה מים, ופירש ואמר: אשר חיל ים פירש חומות ים לה וכפל הענין לחזק ואמר מים חומותיה, עכ"ז לכדה נבוכדנצר כשכבש ארץ מצרים.

[ג, ט]
כוש עצמה -
העי"ן נקרא בקמץ חטף כמו עצמה ירבה אמר. וכן כוש שהיתה לה עצמה.

ומצרים ואין קצה -
וכן מצרים שאין קצה לעם אשר בה וכן פוט ולובים, שכולם היו בעזרתך עתה נפלה ביד נבוכדנצר.

[ג, י]
גם היא -
נא אמון וכוש ומצרים כל אחת מהם הלכו בגולה, גם את תלכי בגולה כמוהם כי אין את טובה מהם.
ואמר: בגולה ואמר: בשבי כפל הענין במ"ש לחזק הענין.

ידו גורל -
שרשו ידד בשקל רבו משערות ראשי, רכו דבריו משמן ופירש השליכו.
כן כתבו רבי יהודה ורבי יונה ז"ל.

ואדוני אבי ז"ל כתב:

כי שרשו ידה והוא אית"ן מבנין הפעיל, כמו: וידו אבן בי ומשפטם יידו ויידו היו"ד הכתובה יו"ד אית"ן והיו"ד פ"א הפעל נבלעת בדגש.

רתקו בזיקים -
מן עשה הרתוק ורתוקות כסף ופירש אסרו בשלשלאות כי זקים הם שלשלאות והם רתוקות וכאשר אמר רתקו בזיקים הוא תוספת ביאור כי די לו ברתקו.
וכן כמוהו:
למען בצוע בצע
עשקו עשק,
ומעלה מעל,
ויצם דוד צום והדומים להם.

[ג, יא]
גם את תשכרי -
גם את כמו נוא ומצרים תשתה כוס התרעלה ותשכרי ממנו.

תהי נעלמה -
כלומר כאלו לא היית על דרך ושתו ולעו והיו כלא היו.
תהי - כמו תהיי.
או היא נסתרת, כי דרך המקרא לדבר לנכח ושלא לנוכח בפסוק אחד.

גם את תבקשי מעוז מאויב -
מפחד האויב תבקשי מעוז ומבצר להשגב בו.

[ג, יב]
כל מבצריך -
ומה יועילו לך מבצריך כי כלם יהיו נוחים להכבש כמו התאנים המבושלים, כי במעט תנועה שיניע האדם את האילן יפלו.

על פי אוכל -
המניע אותם כן יפלו מבצריך ביד אויב.

עם בכורים -
כמו ובכורים.
וכן אדמוני עם יפה עינים כמו ויפה.
והמשיל המבצרים לתאנים שיתאוה אדם להם ויותר כשהם בכורים שמצפה אדם להם ומתאוה יותר, כן מצפה האויב למבצריך לכבש.

ויונתן תרגם:

כל כרכך וגו'.

[ג, יג]
הנה עמך נשים בקרבך -
כמו הנשים שאין בהם כח להלחם.

פתוח נפתחו -
כלומר נראה כאלו נפתחו מאליהם כי קל מהרה ישברון ופתחום האויבים, וכאלו אש אכלה בריחיך.

[ג, יד]
מי מצור שאבי לך -
כלומר עשי לך כל מה שתוכלי לעשות כי לא יועילך.

באי בטיט -
לרמסו לעשות ממנו הלבנים וכפל הענין במ"ש ואמר: רמסי בחומר.

החזיקי מלבן -
כמו כבשן הלבנים ששורפים אותם בו.

[ג, טו]
שם -
מבצריך.

תאכלך אש -
האויב.

תאכלך כילק -
כמו הילק שאוכל התבואה עד כלה.

התכבד כילק -
התכבד מקור התכבדי צווי כנגד נינוה והם ענין רבוי, כלומר מה יועילך אם התרבית בעם כבד כי לא יועילו ולא יצילו.

ויש מפרשים:

התכבד המכבדי מדברי רז"ל מכבדין בין המטות מכבדות של תמרה כי הילק והארבה מכבדין השדה מן התבואה.

ותרגם יונתן:

יחפונך כקומצ' יחסלונך כגוב':

[ג, טז]
הרבית -
אמר מה יועילוך סוחריך שהרבית בתוכך ככוכבי השמים, כי כמו הילק שפשט בארץ ואחר כך עף קל מהרה כן עפו הם ואבדו ולא הועילם עושרם.

[ג, יז]
מנזריך -
גדוליך וקציניך מענין נזר ודגש הנו"ן לתפארת הקריאה וכמוהו רבים.

וטפסריך -
כמו שריך או נגידיך.
וכן ופקדו עליה טפסר והוא בחיר"ק הטי"ת וזה פתח הטי"ת ואחד הוא במשקלה ובענין המשילם לארבה, שמנהג הארבה שיחנו וידבקו בכותלים ביום קרה ובחום היום ילכו ולא ישאר אחד ולא נודע בכותלים מקומו אים ולא ניכר בגדרות אנה חנו ולא נודע גם כן איה הם, כלומר אנה הלכו ועפו קל מהרה.
ואמר מקומו על כל אחד מהם.
ואמר אים על כלם וכן שרי נינוה וגדוליה שהיו חונים בהשקט וכשיבא האויב עליהם לא תועילם עשרם וגדולתם, מי שברח ברח מי שנהרג נהרג לא נודע מי הוא הגדול והשר.

כגוב גובי -
כמו גובים.
וכן וקרע לו חלוני כמו חלונים, והדומים לו.

ותרגום:

ארבה - גובאים,

ומה שאמר כגוב גובי ר"ל המין הגדול שבמיני הארבה כמו מלך מלכים.

בגדרות -
הם כותלי הגנים והכרמים והוא קבוץ מן יושבי נטעים וגדרה.

ונודד -
מפעלי הכפל מבנין הדומה למרובע, לפי שהוא פתח, כמו: אשר עולל לי אבל נודד פועל עומד, כן כתבו רבי יונה.

ואדוני אבי ז"ל כתב:

שהוא לא נזכר שם פעלו מנחי העי"ן כמו באין תהומות חוללתי וענינו ענין תנועה כמו נדדו מני, ותדד שנתי מעיני, ידוד ממך.

[ג, יח]
נמו רעיך -
מנהיגי המלך ויועציו עתה לא יהיה להם יד להצילך מכף האויב והרי הם כאלו הם ישנים.

ישכנו אדיריך -
כאלו שכנו בקבר ומתו כי לא יועילו ולא יצילו.
וכן: שכנה דומה נפשי.

נפשו עמך -
כמו נפוצו.

על דעת יונתן שתרגם:

יתבדרו,

ויתכן היותו ענין רבוי כמו: ופשו פרשיו, כי תפושו בעגלה דשה ופירש רבו עמך שהם נפוצים על ההרים ואין מקבץ, ולפי שקרא המנהיגים רועים אמר על העם שהם נפוצים על ההרים כלומר כצאן אשר אין להם רועה ואין מקבץ אותם.

[ג, יט]
אין כהה לשברך -
כהה ענין רפואה כמו כהה הנגע והוא ענין הקמוט והעצור כי כאשר הנגע או השבר קרוב לרפואה יתקמט העור סביבותיו.

לשברך -
אמר כנגד מלך אשור שזכר.

נחלה מכתך -
ואומר על המכה נפעלה ואף על פי שהיא פועלה כי האדם הוא הנחלה והמכה היא המחלה על הסבה השנית, כי הסבה ראשונה המביא אותה אף על פי כן מרוב החלאים אשר במכה ההיא היא נפעלת אל החלאים ההם, כלומר מלאה מהם וכן כי כלה ונחרצה כי כלה אך נבהלה על זה הדרך.

תקעו כף -
עליה לשמחה, כמו: ויכו כף ויאמרו יחי המלך,
וכל עצי השדה ימחאו כף.