פרק ג, א
פרק גזל שמפרקו מיד בעליו. לא ימיש טרף. מתוכה תמיד.

פרק ג, ב
קול שוט. להכות סוסים היה נשמע בה תמיד. וקול רעש. אופני מרכבות. וסוס דוהר. דולג ומקפץ וכן מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה).

פרק ג, ג
ולהב חרב. רולימל"א בלע"ז כי סכין וחרב קרוי להב כמו (שם ד) ויבא הנצב אחר הלהב. וברק חנית. חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז. וכובד פגר. היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה, עד שהיו העוברים נכשלים בגויות הפגרים.

פרק ג, ד
מרוב זנוני זונה. מרוב חנופת עיר שהיו יודעים לפתות לב מלכי הארץ להתחבר עמם, וסוף היו כובשים אותם תחתיהם.

פרק ג, ה
שוליך. הם שפולי בגדי האשה. מערך. גלויך כמו (מיכה א) עריה בשת.

פרק ג, ו
שקוצים. בגדים צואים המנוולים אותך לפי הענין שדימה אותה לזונה דבר הכתוב. כראי. כזבל לשון והסיר את מוראתו בנוצתה (ויקרא א).

פרק ג, ז
ידוד ממך. יתרחק ממך.

פרק ג, ח
התיטבי מנוא אמון. ומה תבטחי בעשרך ובגבורתך וכי גדולה את מנוא היא אלכסנדריא של מצרים, אמון לשון פדגוג מנוא הגדולה שהיתה אומנת מלכי מצרים דמרבי בה מלכים. אשר חיל ים. אשר היה הים לה לחיל ולחומה שורא ובר שורא.

פרק ג, ט
כוש עצמה. כושים היו לה לחוזק. פוט ולובים היו בעזרתך. והפוטים והלובים אשר היו בעזרתך גם הם היו בחילה.

פרק ג, י
גם היא לגולה הלכה. אף היא הלכה בגולה אעפ"כ גדולתה לא עמדה לפני נבוכדנצר. רתקו. נכבלו לשון ורתוקות כסף (ישעיה מ) עשה הרתוק (יחזקאל ז) שלשלת. בזיקים. שלשלאות.

פרק ג, יא
גם את. אף לפי גדולתך תשכרי כמותה בכוס התרעלה ותהיה נעלמה.

פרק ג, יב
כל מבצריך תאנים עם בכורים. כל ערי מבצריך יהיו נוחים לכבוש ולבוז מה שבתוכה כאילני תאנין וכשהן עם בכורות מבושלת שבהם שכשמניעים האילן נופלים הבכורים לתוך פי האוכלים. תאנים. אילני תאנים. אם ינועו. אשר אם ינועו ביד אדם בחזקה.

פרק ג, יד
מי מצור שאבי לך. עיר שבאים לצור עליה, אוספים להם בני העיר מים רבים לתוכה בתוך חביות לשתות בימי המצור כשאין בתוכה בורות. באי בטיט ורמסי. אותו לעשות ממנו לבינים כדי לחזק בו בדקי החומות. החזיקי מלבן. אחזי בידך המלבן העשוי לדפוס הלבנים ללבון בתוכה.

פרק ג, טו
התכבד. במטאטי השמד. כילק. הגומר ומכלה כל ירק השדה ויש פותרין התכבד כילק תתכסי בכובד גייסות כילק והתכבדי לשון עם כבד.

פרק ג, טז
ילק פשט ויעוף. יהיו קלים לצאת בסחורה כילק שפושט ועוף.

פרק ג, יז
מנזריך. שריך והמ"ם יסוד ושורש בתיבה כמ"ם של משמרתך ושל משמעתך ושל מנעליך ופעמים שהיא נופלת ממנה כמו נזיר אחיו (בראשית מט), וכן נזיריה שריה (איכה ד). וטפסריך. הממונים שלך. כגוב גובי. כחיילי גובאי גובי, קומלנגשטדי"ץ בלע"ז. החונים בגדרות ביום קרה. כן דרך הארבה והזבוב החסיל והילק בעת הקור נדבקים בכתלים, וכשיבא חום הן נודדים משם והולכים להם כך יגלו כל עמך. ונודד. ומטלטל. ולא נודע מקומו אים. איפה הם ואנה הלכו.

פרק ג, יח
נמו רועיך. לשון תנומה. ישכנו. אין יכולים לקום. נפשו. כמו נפוצו וכל האותיות היוצאת ממוצא אחד מתחלפות זו בזו זי"ן שי"ן סמ"ך צד"י כולן יוצאין מסוף הלשון ושולי השניים.

פרק ג, יט
אין כהה לשברך. אין מיצר על שברך כי הכל שמחים, כהה לשון דבר עמום. תקעו כף. לשמוח.