[א, א]
גם -
זה הנביא לא ידענו דורו ולא משפחתו וניבא על מפלת הכשדים, והחל לדבר זה הנביא על לשון חסידי ישראל, שהיו צועקים אל השם מחמס נבוכדנצר.

[א, ב]
עד אנה ה' -
מלת אנה תמצא על זמן ועל מקום וככה מלת הלום כמו אנה אנחנו עולים, שהטעם לאי זה מקום אנו עולים.

אזעק אליך -
כזעקת איש שנעשה לו חמס.

[א, ג]
למה -
זה האון שיעשה איש און, און ועמל הם שם דבר שכולל לכל דבר עון ולכל חטאת אשר יעמל האדם, כי הוא און ועמל ויגיעת ריק ומלת למה תשרת בעבור אחרתץ.ו

למה עמל תביט -
והטעם איך יוכל איש לעשות און ועמל במקום ממשלתך, וטעם ישא יגבה, או ישא ראש.

ויפת אמר:

ויהי איש ריב, כמו ואני תפלה.

[א, ד]
על, תפוג -
כמו: ויפג לבו, כל זמן שאדם חי דופק לבו בקרבו ובשעה שאמרו לו: יוסף חי וידם לבו ולא דפק, כי נבהל כמו: אל תתני פוגת.
והעד: ותחי רוח יעקב אביהם.

וטעם תפוג –
תורה תדם, כאילו אין דין תורה בעולם.

מכתיר -
סובב מגזרת כתר, שהוא עגול.

ויפת אמר:

כי רשע מכתיר עם הצדיק וזה שדבר הנביא על דבר נבוכדנצר, שהרג חסידים ועתה החל נבואתו.

[א, ה]
ראו בגוים והביטו -
אם שמעתם כזאת.

והתמהו -
מבנין התפעל והשלם והתתמהו, כי תמה שרשו.

כי פועל פעל -
השם בימיכם ואחר שידוע הוא שהוא פועל הכל, לא הזכירו.

[א, ו]
כי, והנמהר -
שאין לו מחשבת כהוגן, רק יעשה דברו במהירות וכמוהו ולבב נמהרים.

[א, ז]
איום, ושאתו -
מגזרת נשיאות.

[א, ח]
וקלו, מזאבי ערב -
בתחילת הערב יצאו לטרוף.

ופשו -
התפשטו.

ויפת אמר:

מגזרת תרגום ארמית.

ואין לו טעם:

[א, ט]
כלה -
לעשות חמס יבא.

ומלת מגמת –
זרה.
ויתכן היות: כמו: יגמא ארץ והנה הוא כמו נגד ונכח.

ומלת קדימה –
קשה, כי מפאת מזרחה בא, על כן הוצרך יפת להוסיף כ"ף כקדימה כרוח קדים שהיא עזה ואין טענה מן הה"א, כי הנה ישובו רשעים לשאולה ורבים אחרים.

[א, י]
והוא, יתקלס -
מגזרת לעג וקלס וכמוהו לקלס אתנן.

ויצבר עפר -
כאילו הוא צבר כל עפר הארץ, או הוא דרך משל: עפר יצבר ויקח כל מבצר:

[א, יא]
אז חלף -
כמו רוח בכל מקום, ועוד יעשה אשמה גדולה שיאמר זה כחו לאלהו ולא לשם, והזכיר לאלהו לשון יחיד דרך קלון, או הוא מנהג הלשון לומר, כל איש כרצונו אלהו או אלהיו, כי נהוג הוא.

[א, יב]
הלוא -
אלה דברי הנביא מדבר על לשון ישראל, שהם בדור נבוכדנצר בעבור שהזכיר זו כחו לאלהו אמר הלא אתה מקדם מיום היות ישראל, אתה היית אלהיו ואתה קדושי לא אלוה אחר, אנו מבקשים שלא נמות מיד זה האכזר, כי ידענו כי אתה השלטתו לעשות משפט באנשי רשע ואתה צור להוכיח יסדתו, הטעם כפול.

[א, יג]
טהור -
הלא אתה טהור עינים שלא תראה ברע והבי"ת חסר והוא כמו: ואל אראה ברעתי.

והביט -
שם הפועל.

אל עמל לא תוכל -
מדרך חכמתך ואמונתך כי לא תוכל לסבול מרוב קדושתך וחסידותיך דבר שהוא הפך לנגדך, וזה שאמר תביט אחרי כן, שאמר: והביט אל עמל לא תוכל כפי מחשבת בני אדם, שיתמהו איך תחריש על זה, כי אין בדרך האמת לבלע רשע צדיק ממנו ואם לא יהיה צדיק גמור, על כן כתב: על משמרתי אעמודה ואצפה לנקמתך ולישועתך אקוה.

[א, יד]
ותעשה -
הנה האדם בעבורו בראת זה העולם השפל, נחשב כדגי הים שהם מותרין לאכול וכל אחד בולע קטן ממנו.
והנכון: שאין להם טעם.

[א, טו]
כלה בחכה -
כמו מכמורת.

יגורהו -
יקבצהו כמו: יתגוררו יסורו בי.

וחרמו -
כמו רשתו משטח חרמים.

על כן ישמח -
שיקח הכל בלי יגיעה, או חרמו כינוי אלילו.

[א, טז]
על כן יזבח לחרמו -
מזלו או חילו אנשי כחו.

ומאכלו -
שה בריאה או אכילה.

[א, יז]
העל -
הטעם איך יריק חרמו והוא יתן לו כל משמן, הטעם: כי לא תעלה הרשת שלו והפח שלו מן הארץ ריקנית.