[א, א]
המשא אשר חזה חבקוק הנביא -
הנביא הזה לא ידענו דורו ולא משפחתו.

ובסדר עולם:

יואל נחום חבקוק נתנבאו בימי מנשה ולפי שלא היה מנשה כשר לא נקראו על שמו.

ונבואתו על נבוכדנצר על הרע שעשה לישראל מכל העמים והתנבא על הרע שיעשו פרס ומדי לזרעו באחרונה. והחל להתרעם כנגד האל יתברך על מעשה הרשעים שמריעים לישראל הצדיקים ומצליחים בדרכיהם וזכר בלשון הצדיקים שבדורו או אחר דורו בדרך נבואה על נבוכדנצר שעתיד למלוך ולהרע לישראל, ונראה כי בדורו החלה מלכות נבוכדנצר, כמו שאמר כנגד אנשי דורו, כי פעל פעל בימיכם ואמר:

[א, ב]
עד, חמס. -
פירש בעבור החמס הנעשה לישראל אזעק אליך ולא תושיע.

[א, ג]
למה -
אנשי און שעושים לי און ואראה לפני ואתה כמראה אותם שלא תבערם מן הארץ, גם אתה תביט בעמל שעושים ואין אתה משלם גמולם.
וכן אמר דוד עמל וכעס תביט וכל זה להודיע כי ה' יתברך משגיח במעשה בני האדם אם לטוב אם לרע ואחר שכן הוא איך מאריך להם.

ויהי -
לנגדי, מי שישא אלי ריב ומדון.

ויש מפרשים:

ריב ומדון האויב ישא ויסבול ישראל.

[א, ד]
על כן -
לפי שאין אתה עושה דין ברשעים תרפה התורה ותחלש, כי רבים מרפים ידיהם ממנה ולפי שרואים הצלחת הרשעים ורעת הצדיקים.

תפוג -
ענין רפיון וחלישות וכן כל אשר בשרשו.

ולא יצא -
לפי שהם רואים שלא יצא לנצח משפט הרשעים.

כי רשע מכתיר את הצדיק -
מקיף אותו להרע לו תמיד, כענין כתרו את בנימין.

על כן יצא משפט מעוקל -
על כן אומר כי המשפט מעוקל ומעוות.

וכן תרגם יונתן:

על כן אמר לא נפיק דינא כיון.

[א, ה]
ראו -
אמר כנגד ישראל ראו בגוים והביטו, כי מה יצא להם המשחית.

והתמהו תמהו -
הכפל לחזק התימה לרוב מעשה הרע שיעשה נבוכדנצר והתמהו מבנין התפעל, דינו והתתמהו ות' התפעל נבלעת בדגש ת' השרש.

כי פעל פעל בימיכם -
זה לעד כי דורו מלך נבוכדנצר והפועל הוא השם יתברך ופעל שם.

כי יספר -
לכם הפעל הרע והקשה ולא תאמינו.

[א, ו]
כי הנני -
דבר הנביא בלשון השם יתברך.

והנמהר -
נמהר במעשיו לא ישכיל מה יעשה וכן ולבב נמהרים יבין לדעת.

[א, ז]
איום ונורא -
תאר מענין אימה.

ממנו משפטו -
כי לא יצטרך לעזרת עם אחר כי ממנו יצא משפטו שיעשה בעמים, וכן שאתו שיתנשא על הגוים.

[א, ח]
וקלו, וחדו -
ענין חדוד וחריפות.

מזאבי ערב -
כי זאבים לעת ערב יצאו לטרוף.

ופשו פרשיו -
ירבו פרשיו כמו שפירשתי נפישו עמך.

ויונתן תרגם:

וירבון פרשוהי.

חש לאכול -
ממהר לעוף על החלל שיראה מרחוק והנשר עוף גבוה משאר העופות וממהר לעוף, לפיכך זכר הנשר.

ויונתן תרגם:

כנשר דטאיס למיכל פי' יעוף.

[א, ט]
כלה לחמס -
לעשות חמס יבא.

מגמת פניהם קדימה -
פירש אבי אדוני ז"ל:

מן הגמיאני נא אמר יבא בעזות פנים כאלו רוח הקדים שהיא עזה הקשתה פניהם.

והמפרש פירש:

נכח פנים.

וכן תרגם יונתן:

מקבל אפיהון.

והנה לא היה נכח פניהם מזרח אלא מערב כי הם בבאם אל ארץ ישראל פניהם למערב, כי בבל מזרח לא"י אלא אם יתפרש קדימה בדרך הדמיון כאלו אמר כקדימה, כלומר נכח פניהם יהיה בעזות פנים כמו רוח קדים שהיא עזה.

[א, י]
והוא, יתקלס -
לעג להם וכן יתקלסו בך ולפי שיתמיד הלעג עליהם הנה הוא מתפעל בלעג להם.

ויצבר עפר -
אסף עם רב כעפר וילכדה וכנוי הה"א לעיר בצורה, שהרי זכר מבצר והיא עיר בצורה.
או פירוש ויצבר עפר למלאות החפירות אשר סביב חומת העיר:

ותרגם יונתן:

וצבר מליתא,

והוא תל עפר.

ובדברי רז"ל:

מוליא בנצא.

[א, יא]
אז חלף -
אז בראותו הצלחתו חלף ויעבר רוחו יותר מן המדה ומתגאה ברוחו מאד.

ואשם -
ועוד אשם בדבר אחר שאמר זו כחו לאלהו שאמר כי אלהו שהוא פסלו נתן לו זה הכח שמנצח כל העמים, ואמר הנביא אלהו לשון יחיד דרך קלון, כן דעת קצת המפרשים ואין צריך, שהרי מצאנו אלוה לשון יחיד, כי מי אלוה מבלעדי ה' הלא אלוה גבה שמים וזולתו.

ויונתן תרגם:

בכן על דרמת רוחיה עלוהי עדא ממלכותיה וחב על דאסגי יקרא לטעותיה.

[א, יב]
הלא -
ואיך הוא נותן כחו לאלהו אשר הוא עשהו, הלא יבין כי אתה מקדם ה' אלהי קדשי כי אני המכיר בך וכן עמך ישראל מכירים בך וידענו כי אתה אלהינו וקדושינו כמו שאמר הנביא אני ה' מקדש קדושכם ואמר: גואל ישראל קדושו הפך דעת נבוכדנצר שנותן הכח לאלוהו וכופר בך.

לא נמות -
יהי רצון מלפניך שלא נמות על ידו כי אתה נתת לו הכח הזה, ואם נתת לו כח להחריב ארצנו ולהגלותינו לא תתן לו כח להמיתנו ולכלותינו להכחידנו מגוי.

ה' למשפט שמתו -
כי אתה שמתו לשפוט על ידו המורדים בך, וכפל הענין במ"ש ואמר צור להוכיח יסדתו, ואתה שאתה צור על כל העולם יסדתו להוכיח בו גויי הארצות יסדתו, העמדתו חזק כיסוד הבנין.

לא נמות -
הוא אחד משמונה עשר שהם תיקון סופרים, כי לא תמות היה כתוב.

ועל דרך זה תרגם יונתן:

מימרך קיים לעלמין.

[א, יג]
טהור עינים -
אתה שאתה טהור עינים שלא תוכל לראות רע כי אתה טוב ובוחר בטובים ומואס ברעים ולא יאות לך שתראה רע ותביט אל עמל, כלומר שתסבול עושי רע ותניחם לעשות הרע.
וטעם לא תוכל לסבול דבר שהוא הפך חכמתך וטובתך.
וכן אמר דוד: לא יגורך רע, א"כ אני תמה למה תביט בוגדים והם הכשדים המריעים לישראל.

תחריש -
כי ישראל אעפ"י שהם רשעים צדיקים הם מנבוכדנצר ועמו ואיך תחריש שהם יבלעום וישחיתום.

ואמרו ז"ל:

צדיק ממנו בולע צדיק גמור אין בולע.

בבלע -
בב' כבלע את הקודש בכ"ף.

מראות רע -
בלא ב'.

ור' אברהם:

שהזכירו בבי"ת ופירש ברע כמו ואל אראה ברעתי.

ספרו השגהו, כי נודע לנו מפי המסורות כי זה מראות רע ושל ישעיה מראות ברע, וכן היא המסרה קדמאה דישעיהו מראות ברע, תניינה דתרי עשר מראות רע, וחד פסוק סימן לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב.

[א,יד]
ותעשה -
עשית בני אדם לפני נבוכדנצר כמו הדגים אשר בים שיצוד אדם אותם לרוב אין מונע אפי' הנערים יצודו אותם בחכה.
או כמו רמש האדמה והם השרצים הקטנים שיתפוש אדם מהם כמה שירצה כי אין מושל בו שימנעוהו, כן עשית בני אדם הפקר לפני זה הרשע.

[א, טו]
כלם בחכה העלה -
כל העולם העלה נבוכדנצר בחכתו ולפי שהמשיל בני אדם לדגי הים ונבוכדנצר לצייד אמר בחכה ובחרמו ובמכמרתו.
ומלת העלה משונה בניקוד מהמנהג, כי הה"א נקודה בצר"י והעין בשו"א ופתח וכמוהו: למה העברת העבר.

יגורהו -
יאספהו, כמו: יגורו מלחמות.

בחרמו -
כמו: ברשתו.
וכן: יצודו חרם,
משטח חרמים.

ויאספהו במכמרתו -
הענין כפול במ"ש.

על כן ישמח ויגיל -
על כן כשהוא מצליח במעשיו וכובש הכל כרצונו - הוא שמח.

[א, טז]
על כן יזבח לחרמו -
אינו מודה הכח הזה לאל ית' אלא לעצמו ולחילו, כי אמר בכח ידי עשיתי.
או פירש לחרמו – לאלוהו, כי חושב כי הוא הנותן לו כח לצוד ולאסוף והנה הוא חרמו ומכמרתו ולא יזבח ויקטר בשובו אל עירו בשלל ובשבי עצום.

כי בהמה שמן חלקו -
בהם בחרמו ובמכמרתו.

ומאכלו בריאה -
שה בריאה וכן כעדר הקצובות העזים הקצובות.
או פירושו בלא חסרון, כי אכילה לשון נקבה ומאכלו כמו אכילה.
וכן עד בא השמש תשיבנו לו.
וארכב עליה

בריאה –
שמנה.
וכן: איש בריא מאד,
בריאות בשר.

[א, יז]
העל כן יריק חרמו -
אם על כן שהוא נותן כחו לאלהו יריק חרמו, כלומר כיון שהוא נותן כח לאלוהו איך תאריך לו ותצליח דרכו שמריק יום יום חרמו שבא בשלל רב כמו הצייד שבא ברשתו מלא מן הציד ומריק אותו בביתו ושב לו אל השדה לצוד עוד ציד להביא, כן הוא מביא שלל לעירו ואחר כך שב לשלול עוד ולהביא ואיך תתן לו כח והצלחה והנה הוא כופר בך ונותן כח לאלוהו והורג גוים רבים בלי חמלה.

יריק -
כמו הם מריקים שקיהם.