[ג, א]
תפלה לחבקוק הנביא -
זאת התפלה נעשית על דרך שיר משירי תהילים, על כן אמר: על שגיונות, כמו שגיון לדוד ואמר: למנצח בנגינותי וכן אמר בו מלת סלה ואינה כתובה זאת המלה בכל המקרא כי אם בזאת התפלה ובספר תהילים.
וענין התפלה על צרת ישראל בגלות הזה וספר בה נסים וגבורות שעשה האל לישראל מיום אשר גאלם ממצרים והתפלל ואמר בדרך נבואה, כי כן יעשה עמהם בגלות הזה ובצאתם מהגלות ובמלחמת גוג ומגוג.

והחכם רבי אברהם א"ע ז"ל פירש:

כי תפלה זו על רעב שהיה עתיד להיות וראייתו בקרב שנים חייהו, ר"ל בקרב שני הרעב וכן הבנהרים חרה ה', ר"ל על עצירת המטר, תעור קשתך, על הקשת שנראה בענן ביום הגשם, וכן כי תרכב על סוסיך, ר"ל על העננים, וכן אמר כי תאנה לא תפרח.

ודעת רוב המפרשים על הענין שזכרנו וכן דעת יונתן.
והוא תרגם:

שגיונות - ענין שגגה,

התפלל שיהיו עונות ישראל נחשבים לפניו כשגגה.

[ג, ב]
ה' שמעתי שמעך יראתי -
שמעתי קול הנבואה אומר אלי הגלות הארוך שיהיה לישראל לעתיד ויראתי איך יוכל לעמוד כמה שנים בקרב אויביו, לפיכך אני מתפלל לפניך ואומר:

פעלך בקרב שנים חייהו -
ישראל שהם פעלך שאתה פעלתם כמ"ש על בני: ועל פועל ידי תצוני, ואמר: הוא עשך ויכוננך.

חייהו -
חיה אותו בתוך השנים הארוכים האלה שיהיה בגלות, שלא יכלה בקרב אויביו.

בקרב שנים תודיע -
בקרב אלה השנים תודיע דברך שיעדת להם ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו'.

ברוגז רחם תזכור -
בזמן הרוגז והאף שהוא זמן הגלות תזכור להם אהבת אבותם, כמ"ש: וזכרתי להם ברית ראשונים.
או יהיה רחם אחד מן רחמים, כלומר זכור להם רחמיך כמ"ש זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה.

ודרך הדרש:

רח"ם בגימטריא אברהם חשבון זה כזה, כלומר זכור להם ברית אברהם.

[ג, ג]
אלוה מתימן יבא -
עתה ספר הגדולות והנוראות שהראה האל לישראל במדבר שיעשה להם, כן בצאתם מהגלות תחלה כשנתן להם התורה וזה אלוה מתימן יבא, כמו שאמר בתורה וזרח משעיר למו כי תימן הוא שעיר וכן מהר פארן, כמו שנאמר בתורה: הופיע מהר פארן.

כסה שמים הודו -
זהו הלפידים שראו ביום מתן תורה שהיו מזהירים השמים והארץ.

הודו -
פירש הודו והדרו.

ותהלתו -
זהרו מן בהלו נרו עלי ראשי.
וזכר שעיר ופארן כי הם סמוכים להר סיני ודרך הדרש ידוע.

ויונתן תרגם:

מתימן – מדרומא.

ודעתו כדעת אונקלוס בפירוש הפסוק:

ותהלתו תרגומו כמשמעו ומימר תושבחתיה.

[ג, ד]
ונוגה כאור תהיה -
זהו מה שאמר בתורה: ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר.

קרנים מידו לו -
זהו כי קרן עור פני משה, כלומר הזיו ההוא היה מיד האל לו למשה.
ואמר קרנים בלשון שנים, כי הפנים שני צדדין.

ויש מפרשים:

קרנים - על הלוחות שנתן למשה שהיו שנים והיו מזהירות בנראה ובנסתר.

ושם חביון עזו -
שם בסיני נגלה מה שהיה נחבא מעוזו עד היום ההוא כי לא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו שנגלה לו האל יתברך בכבודו הגדול על הר סיני לעיני כל ישראל.

ויש מפרשים:

חביון עזו - על הארון, כמ"ש עליו: אתה וארון עוזך ושם היו נסתרות הלוחות.

[ג, ה]
לפניו ילך דבר -
פי' אדוני אבי ז"ל:

במתי מדבר.

והחכם ר' אברהם א"ע פירש:

על העמים כשנכנסו ישראל לארץ, כמ"ש את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם וגו'.

רשף -
כמו דבר והענין כפול במלות שונות.
וכן: ולחומי רשף והוא חולי הקדחת, שהיא חמה השורפת וממיתה מהרה.

לרגליו -
לסבתו, כמו: ויברך ה' אותך לרגלי.

[ג, ו]
עמד וימודד ארץ -
עמד הארון בגלגל ארבע עשרה שנה עד שכבשו הארץ וחלקוה במדה וחבל.

ראה ויתר גוים -
משה ראה והביט לנתר הגוים מן הארץ.
ויתר - פירש ויקפץ כמו לנתר בהם על הארץ, כלומר כבודו היה בגלגל והיה מנצח גויי הארץ ומפילם לפני ישראל, כאלו בראייה לבד היה ממיתם.

ויתפוצצו הררי עד -
משל למלכי כנען וכן גבעות עולם.
ויתפוצצו - ענין שבירה עם הפיזור, כמו: וכפטיש יפוצץ סלע.

שחו -
מפעלי הכפל והוא חסר הכפל מן תחתיו שחחו.

הליכות עולם לו -
מהלכי העולם כלם לאל יתברך, לפיכך יעשה בהם כרצונו להגביה זה ולהשפיל זה לגרש זה ולהנחיל זה.
ואמר הליכות עולם - כי העולם מתנהג על מהלכי הגלגלים והכוכבים.

ויונתן תרגם פסוק זה:

על דור המבול ועל דור הפלגה, רוצה לומר אלה הדורות שלא היו מכירים בו והיו מדמים שאין אלוה בעולם, עמד והראה להם כי הוא אדון הכל ומשגיח בכל ור"ל במלת וימודד שמדד להם מדה כנגד מדה כמו שאמרו רז"ל ברותחים קלקלו וברותחים נדונו.

ראה ויתר גוים -
ראה שנועדו כולם במקום אחד לבנות המגדל ובטל עצתם והפיצם משם על פני כל הארץ והראה להם כי הליכות עולם לו.

גבעות עולם והררי עד -
על דרך משל כמו שפירשתי.

וכן תרגם יונתן:

אתגלי ואזיע ארעא וכו'

כמו שכתבתי.

[ג, ז]
תחת און -
הזכיר עתה גבורות שעשה לנו במלחמות כושן רשעתים על ידי עתניאל בן קנז ובמלחמת גדעון עם מדין ואמר במקום און ראיתי אותם אהלים תקועים, כלומר במקום שלא היה להם העמדה וקיום כי הקים ה' את עתניאל והפיל אותם אהלים.

ירגזון יריעות ארץ מדין -
רגזו אותן יריעות, ר"ל אהלי יריעות ארץ מדין כי האהל הוא פרישת היריעות ורגזו כשבא גדעון עליהם, כמו שאמר בחלום צליל לחם שעורים ואמר ונפל האהל.

ויש מפרשים:

תחת און שעשיתי ראיתי אהלי כושן שבא כושן רשעתים עלי בארצי וכאשר עשיתי תשובה רחם האל יתברך עלי ורגזו יריעות ארץ מדין מפני, ע"י גדעון.

וכן תרגם יונתן:

כד פלחו בית ישראל לטעותא וגו'.

[ג, ח]
הבנהרים חרה ה'ז-
כר בקיעת הירדן וים סוף אמר מה זה היה לנהרים אם חרה אף ה' בהם כשנבקעו וכפל הענין במ"ש לחזק.
ואמר: ואם בנהרים אפך אמר נראה שחרה האף ה' בנהרים, שהרי ראינו שהירדן נבקע וזהו דרך משל ומליצה וכן אם בים עברתך על בקיעת ים סוף ולא זכר הניסים על הסדר.

כי תרכב על סוסיך -
כנגד סוס פרעה ורוכבו רמה בים.

מרכבותיך ישועה -
מרכבותיך היה לנו ישועה וזה דרך משל, לפי שהסוסים מוכנים למלחמה ורוכביהם הם המנצחים ברוב אם לא תהיה יד ה' בהם, כמו שאמר שקר הסוס לתשועה.
ואמר: סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה.

ויונתן תרגם :

הבנהרים - דרך משל, הא על מלכיהון ומשירייתהון וגומר:

[ג, ט]
עריה תעור קשתך -
כמו שדמה ידו הגדולה אשר עשה במצרים ותשועתו לישראל לרוכב הסוס כן דמה אותה לתופש הקשת ופירש עריה ענין גלוי כמו נגלתה זרועך עליהם והוא שם כמו ערום ועריה.

ותעור - גם כן ענין גלוי אלא שאינו משרשו כי עריה מנחי הלמ"ד ותעור נפעל מנחי העין, וכן בענין גלוי פשוטה ועורה למען הביט אל מעוריהם:

שבועות מטות אמר סלה -
עשית כל זה לקיים השבועות שנשבעת לאבות לתת להם הארץ למטות ישראל, זהו אמר סלה, כלומר לקיים האומר שאמרת אומר שם בשקל חדש קדש.

נהרות תבקע -
בקעת להם הארץ היבשה לתת להם מים רבים כמו הנהרות כמו שכתוב ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים.
ועל הדרך הזה תרגם יונתן.

[ג, י]
ראוך יחילו הרים -
הרים הוא משל למלכי כנען שנמוגו וחלו מפני ישראל וזהו ראוך ראו הנפלאות שעשית עם ישראל במדבר ועם מלכי האמורי וטעם הראיה כי השמיעה הברורה כמו הראיה וכן: וירא יעקב כי יש שבר במצרים.

זרם מים עבר -
זרם מים העוברים בירדן עברו עד ים הערבה תמו ונכרתו.

נתן תהום קולו -
בהבקע מי הירדן נתנו קול.

רום ידיהו נשא -
המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד והיה רם מאד כי הירדן היה מלא על כל גדותיו והיו מים רבים וכשעמדו קמו נד אחד גבוה, זהו רום ידיהו נשא - התהום נשא ידו לרום.

ויונתן תרגם:

בענין אחר באתגלותך על טורא דסיני וגו'.

[ג, יא]
שמש ירח -
במלחמת יהושע עם המלכים שעמד להם השמש וכן הירח, עד יקום גוי אויביו:

זבולה -
בשמים שהם זבול ומעון להם כמ"ש ויעמוד השמש בחצי השמים.
זבולה - ה"א נוספת כה"א לילה כי המלה מלעיל.

לאור חציך יהלכו -
ישראל הלכו בלילה ומצרים רודפים אחריהם לאור הברקים ואבני הברד שהשליך ה' בנוסם מפני בני ישראל והברקים הם חצי הש"י וחניתו והאויבים נגפו בהם, וישראל הלכו לאור ואף על פי שלא הזכיר בפסוק ברקים, כיון שהזכיר אבני הברד הרי הוא כאלו הזכיר ברקים כי לא יפלו אבני הברד בלא ברקים, גם אבני הברד לבנים מבהיקים ונותנים אורה בלילה וביום ובלילה היתה המלחמה, שהרי התפלל יהושע על הירח שיעמד גם כן עד יקום גוי אויביו והנה היה נס בתוך נס שהאיר הירח בלילה עם הברד.

[ג, יב]
בזעם -
בזעמך על ז' גוים צעדת עליהם בארץ וכפל הענין במ"ש ואמר: באף תדוש גוים.

[ג, יג]
יצאת לישע עמך לישע את משיחך -
כמו שיצאת לישע עמך בהכנסם לארץ ז' גוים, כן תצא לעתיד לישע את עמך כמו שיצאת לישעם בהכנסם לארץ ז' גוים, כן תצא ותושיעם ותוציאם מהגלות ושובם לארצם ומה שאמר יצאת מחצת נקבת עבר במקום עתיד ורבים כמוהו, ובדברי הנבואה יבא זה ברוב כי הנבואה אף על פי שהיא עתידה הרי היא כאלו נתקיימה, לפיכך יזכרו בה בלשון עבר.

משיחך -
הוא משיח בן דוד.

מחצת ראש מבית רשע -
אז תמחץ ראש מחיל הרשע גוג:

ערות -
מקור כלומר תגלה עד צוארם כלומר תמחץ ראשם והוא מלך מגוג וכן תגלה יסודם עד צוארם והם שרי החיל והמלכים אשר אתו.

ערות - ענין גלוי, וכן: ערו ערו עד היסוד בה והצואר הוא קרוב לראש ויסוד הוא עיקר הבנין וקיומו לפי' הוא משל על גדולי המחנה.

[ג, יד]
נקבת במטיו ראש פרזיו -
כלומר במטות גוג עצמו תנקב ראש פרזיו, כלומר חיילותיו וקראם פרזיו, לפי שיבאו לרוב והם יושבים סביבות ירושלים בפרזים יושבי הפרזות שמתפשטים בכל מקום שאין להם חומה שתסגירם.
וכן אמר הוא אעלה אל ארץ פרזות ונאמר ג"כ פרזות תשב ירושלם מרוב אדם ואמר שהקב"ה ישלח מהומה בהם שינקבו וימחצו איש במטה שבידו את ראש רעהו, וכן אמר תהיה מהומת ה' רבה בהם וגו' ואמר חרב איש באחיו תהיה.

יסערו להפיצני -
אותם שהיו סוערים להפיצני, כלומר שיבאו ברוח סערה עלי להפיץ אותם בגוים.

עליצותם -
כמו לאכול עני במסתר עליצותם ושמחתם תהיה להפיצני, כמו שהיתה בים שחשבו לאכול עני והוא ישראל כשיצאו ממצרים ורדף אחריו פרעה וחילו וחשבו לאכלו במסתר, כלומר כי חשב כי אין ה' רואה ואין כחו בים כמו שהיה במצרים וחשבו לאכלו בשמחה, כמ"ש: אמר אויב ארדוף אשיג וגומר עד שדרכת אתה בים סוסיך ויסר את אופן מרכבותיו ואז הכירו כי ה' נלחם להם בעבורם, כמ"ש: אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר ה' כמו שהיה נלחם בעבורם במצרים כן נלחם להם עתה בעבורם, כי ראו כי בקע להם הים והעבירם ביבשה והם לא יכלו לעבור, כמו שאמר: ויהם את מחנה מצרים.

[ג, טו]
דרכת בים סוסיך -
ופירש דרכת בים סוסיך והעברת את ישראל בו והשלכת את מצרים בתהומות וטבעתו.
וטעם סוסיך - פי' למעלה בפסוק כי תרכב על סוסיך.

חומר מים רבים -
כמו שאמר: נצבו כמו נד נוזלים, חומר נד וצבור מן: חמרים חמרים:

[ג, טז]
שמעתי -
אמר הנביא שמעתי בנבואה הצרה שיהיו בה ישראל בעת ההיא ביום בא גוג.

ותרגז בטני -
לאותה שמועה, ובטני רמז ללב, כמו המו מעי לו כי ללב יכון לשון הרגז וההמיה והשמחה וההשקט לא לבטן ולמעים, אלא לפי שהלב בכללם יפילו לשון הלב עליהם.

לקול צללו שפתי -
לקול השמועה הזאת צללו שפתי וצלילת השפתים היא השקת השפתים זו בזו מרוב פחד ורעדה.

יבא רקב בעצמי -
אפילו עצמי שהם הדבר הקשה אשר בגוף ירקבו לזאת השמועה.

ותחתי ארגז -
במקומי ארגז.

אשר אנוח ליום צרה -
אשר הייתי חושב שאנוח בארצי אחר ששבתי מהגלות לארצי והנה נהפכה מנוחתי ליום צרה.

לעלות לעם יגודנו -
ויום צרה הוא היום שחשב גוג לעלות לעם ירושלם וישראל ושיגודנו כלו' שיביא עליו גדודי העמים.

וכן: יגודנו - והוא יגוד עקב ענין גדוד ויהיה גוד וגדוד בענין אחד וכמהו רבים, או יהיה נח יגודנו תמורת הכפל ועל היום ההוא נאמר לדניאל והיתה עת צרה אשר כמוה לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא וגו' ואמר ישעיה הנביא לך עמי בא בחדרך וסגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם.

ויונתן תרגם הפסוק כן:

אמרת בבל שמעית וגו':

[ג, יז]
כי תאנה לא תפרח -
הפסוק הזה נאמר דרך משל על העמים הנאספים על ירושלם עם גוג ומגוג, אמר כי לא יצליחו אלא יכלו שם והנמלטים שלא ימותו ינגפו באיבריהם, כמ"ש תמקנה עיניו בחוריהן ולשונם תמק בפיהם והיו לאות בכל העמים אשר ילכו בהם.

יבול -
כמו פרי, כמו: ונתנה הארץ יבולה.

ושדמות -
שדה זרע.

ממכלה -
בה"א כמו: ממכלאות צאן באלף:

ברפתים -
כמו רפת בקר בדברי רז"ל והוא בית הבקר.

ויונתן תרגם:

כן ארי מלכות בבל לא תתקיים וגו'.

[ג, יח]
ואני בה' אעלוזה -
אמר הנביא בלשון ישראל כשיכלו מחנה גוג אני אעלוז בישועת ישראל וכפל הענין במלות שונות ואמר אגילה באלהי ישעי.

וכן תרגם יונתן :

בכן על ניסא ופורקנא דתעביד למשיחך וגו'.

[ג, יט]
ה' אלהים חילי וישם רגלי כאילות -
קלות כאילות לרדוף אויבי.

ועל במותי ידריכני -
עזרני שאדרוך על גבם וארמסם בארצי וזהו במותי ואמר כן לפי שירושלם גבוהה מכל הארצות ואשורר על הנס שיעשה לי, ואמר למנצח בנגינותי.