פרק א. א
המשא אשר חזה. מטל נבואתא מה שנשא וקבל ברוח הקודש.

פרק א. ב
עד אנה ה'. צופה היה ברוח הקודש שעתיד נבוכדנצר למלוך בכיפה ולהיות מיצר לישראל, כענין שנאמר בנבואתו כי הנני מקים את הכשדים וגו', ועל זאת היה מתאונן ומתפלל. אזעק אליך חמס. אזכיר לפניך חמס העשוי לי ואינך מושיע.

פרק א. ג
און. ביזה וחמס. ועמל תביט. עמל זה אתה מביט ואינך עוזר. ויהי ריב ומדון ישא. וזה נבוכדנצר הנושא ריב ומדון הווה ומתקיים ומצליח, ויהי, ויתקיים אותו אשר ריב ומדון ישא כן תרגום יונתן.

פרק א. ד
על כן תפוג תורה. על זה שישראל רואין הצלחתו שלו תפיג ותעבור תורה מהם וישמעו לו וישתחוו לצלם בבקעת דורא. ולא יצא לנצח משפט. הדת להמיתו. מכתיר. סובב כמו (תהלים כב) אבירי בשן כתרוני.

פרק א. ה
לא תאמינו כי יסופר. זאת לכם אשר אני מקים את הכשדים העם אשר לא היה כדאי להבראות, כמו שכתוב (ישעיה כג) זה העם לא היה הם אחד משלשה דברים שהקב"ה כביכול מתחרט על בריאתם, ועתה יקום ויהיה מר ונמהר לרוץ וללכת למרחבי ארצות כל הגויים.

פרק א. ז
ממנו משפטו ושאתו יצא. ממנו שופטים ממנו מלכים המטילין משא ואימה על הכל משפטים יושטיצ"א בלע"ז.

פרק א. ח
ופשו פרשיו. רבו פרשיו.

פרק א. ט
לחמס יבוא. לשלול ולבוז. מגמת פניהם. לשון הגמיאיני נא (בראשית כד), יגמא ארץ (איוב לט), רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו, ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן.

פרק א. י
והוא במלכים יתקלס. מתלוצץ בהם וכל לשון קלסה לשון דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע פרלרי"ץ בלע"ז. משחק. כמו שחוק כמו משמר מסתר. לכל מבצר ישחק. אם אויבו במבצר חזק ישחוק לו. ויצבור עפר. עליו ברוב חיילותיו כל אחד נושא משא עפר והרי היא לפני החומה תל גבוה ונלחמים בה על העיר והיא שפיכת סוללה, כי כולן מתורגמות ויצבור עלה מליתא ואף היא לשון מילוא שהיה בעיר דוד, הוא תל גבוה ונלחמים בה שעל ראשה מגדל בנוי ושיפועו משפע לצדדין וסביבות מרגלותיו חומה נמוכה להחזיק העפר מליפול.

פרק א. יא
אז חלף רוח. אז בראותו דרכו צלחה רוח חולפת ועוברת עליו רוח אשמה ומהו הרוח זה כחו לאלוהו הכח הזה הוא נותן לאלוהו ואמר אלהי עשה לי כל החיל הזה אמר הנביא ואתה למה תחריש לכל זאת.

פרק א. יב
הלא אתה מקדם אלהי קדושי אשר לא תמות וזה שכתוב לא נמות אחד מתיקוני סופרים שבמקרא הוא שכינה הכתוב, וכן (מלאכי א) והפחתם אותו וכן הרבה המפורשים בספרי ולפי תיקון הסופרים זה פירושו הלא אתה אלהי מקדם קדושי תתנינו למות בידו. ה' למשפט שמתו. ידעתי כי לא העמדתו לזה אלא לשפוט את המורדים בך ומכל מקום כל זה למה יתקיים הלא טהור עינים אתה מראות ברע.

פרק א. יג
והביט. כמו ולהביט אל עמל. צדיק ממנו. שהוא מסמא את עיני צדקיהו.

פרק א. יד
ותעשה אדם. לפני נבוכדנצר הפקר כדגי הים שכל הרוצה לצוד צודה מהם.

פרק א. טו
כלה בחכה העלה. כל האדם זה הרשע העלה בחכה שלו. יגורהו. לשון אגרה בקציר (משלי י) נהרסו ממגורות (יואל א).

פרק א. טז
יזבח לחרמו. לעבודת אלילים שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו. בהמה. כמו בהם בשבילם. בריאה. שמנה.

פרק א. יז
העל כן יריק חרמו. יש תמיהות הרבה המתקיימת כמו הנגלה נגליתי דעלי (שמואל א ב) הרואה אתה (שם ב טו), אף כאן הנראה בעיניך שעל כן הוא מצליח כל שעה שיריק חרמו על הכל ולצוד ציד, יריק כמו (תהלים לה) הרק חנית, וירק את חניכיו (בראשית יד) מזדיין בחרמו.