פרק ג. א
על שגיונות. יש פותרו כתרגומו ולפי משמעו בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים כמו (לעיל א) ,ע"כ תפוג תורה ותעשה אדם כדגי הים קנתר אחר מדת הדין.

פרק ג. ב
שמעתי שמעך. אשר מעולם שנפרעת תמיד ממכעיסיך ואת הרשע הזה אתה סובל. יראתי. אמרתי איך נשתנית מדת הדין בעון ישראל. פעלך בקרב שנים חייהו. פעלך הראשון שהייתה נפרע לנו מאויבינו בקרב שני הצרה שאנו שרויים בה חייהו, כלומר עוררהו והשיבהו ובקרב שנים הללו תודיעהו. ברוגז. שתקצוף על הרשעים. רחם תזכור. רחם כמו לרחם.

פרק ג. ג
אלוה מתימן יבוא. עכשיו הוא מזכיר לפניו פעלו הראשון שהוא מבקש לפניו לעוררהו ופועל (ס"א פועל) חיבתן של ישראל ופורענות דורות הראשונים, כשבאת ליתן את התורה חזרת על עשו וישמעאל ולא קבלוה. תימן. עשו. פארן. ישמעאל כדאמר וישב במדבר פארן (בראשית כא). כסה שמים הודו. בסיני לישראל.

פרק ג. ד
ונוגה. אותו היום. כאור תהיה. כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה וכן תרגם יונתן. קרנים. לשון מאור כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין, וכן (שמות לד) כי קרן עור פניו. מידו. מידו של הקב"ה באו להם. ושם חביון עזו. כתרגומו שם נגלה עזו שהיה חבוי למפרע בסתר עליון.

פרק ג. ה
לפניו ילך דבר. מצאתי במדרש אגדה בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל טורדו למלאך המות להפליגו לדברים אחרים, שלא יעמוד לקנתר ולומר אומה שעתידה לכפור בך לסוף ארבעים יום ואתה נותן להם את התורה. ויצא רשף לרגליו. מלאכי רשף באו עמו לסיני.

פרק ג. ו
עמד וימודד ארץ. המתין לדקדק בדין דור המבול למדוד להם מדה כנגד מדה ומדד עומד כדאמר נצב ה' ועומד לדין עמים (ישעיה ג) ממתין ומדקדק בדינם. וימודד ארץ. ברותחים קילקלו וברותחים נדונו. ראה. בדור הפלגה שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעצה כדכתיב: ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית יא). ויתר גוים. הקפיצם לשבעים לשון כדאמר ויתר ממקומו (איוב לו) לנתר בהם (ויקרא יא). הררי עד. שרי העכו"ם. הליכות עולם לו. הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא.

פרק ג. ז
תחת און. שנמצא בישראל. ראיתי אהלי כושן. שעומדים בגלוי ומחבלים את ישראל ובהתכנעם לפניך ירגזון יריעות וגו' הכל כתרגומו.

פרק ג. ח
הבנהרים. יש תמיהות שהן קיימות הראינו שכל אלה עשה ופירוש המקרא כתרגומו. מרכבותיך. לנו ישועה.

פרק ג. ט
עריה תעור קשתך. נגלה נגלית גבורתך. שבועות מטות. שבועות שנשבעת לשבטים. אומר סלה. מאמר המקוים לעולם, אומר נקוד פתח (ר"ל סגול) וטעמו למעלה שהוא שם דבר. נהרות תבקע ארץ. כתרגומו.

פרק ג. י
ראוך יחילו הרים. הרי נחלי ארנון שנדבקו זה עם זה. זרם מים עבר. בעברם בירדן תמו נכרתו המים ועבר קילוח שטף המים לשפולו של נהר, והבאים מלמעלה קמו עמדו. נתן תהום קולו. שבחוהו יושבי הארץ. רום ידיהו נשא. צבא השמים הודו לו.

פרק ג. יא
עמד זבולה. במדוריהון כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה ופירשוה על מלחמת גבעון כתרגומו. לאור חציך יהלכו. ישראל.

פרק ג. יב
בזעם תצעד ארץ. לגרש שבעה אומות.

פרק ג. יג
לישע משיחך. שאול ודוד. ערות יסוד. חומות אויביהם. עד צואר. הוא גובה החומות והמגדלים.

פרק ג. יד
נקבת במטיו ראש. סנחריב וסיעתו יסערו שהיו סוערים ברוח סערה להפיצני והוא היה מטה שהיית רודה בו את האומות, וכשבא וסער להפיצני נקבת ראשי, גייסותיו במטיו שהיה בא לרדות בהם. ראש פרזיו. ראשי עריו וטירותיו כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב) ערי הפרזי (דברים ג). עליצותם. היו כשהיו יכולים לאכול עני במסתר ישראל הקרואים עם עני.

פרק ג. טו
דרכת בים. בחיילותיו הכבדים כחול הים. חומר. תרגם יונתן: בדגור, לשון חמרים חמרים (שמות ח).

פרק ג. טז
שמעתי ותרגז בטני. תרגם יונתן: אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי. לקול צללו שפתי. לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע. צללו לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז. ותחתי ארגז. במקומי אני מזדעזעת. אשר אנוח ליום צרה. אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה. לעלות לעם יגודנו. ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו.

פרק ג. יז
כי תאנה לא תפרח. כתרגומו, ויש לפתרו כמשמעו, שוב אין הצלחה לכל מעשה בבל מעתה. ושדמות. שדה לבן. ממכלה. דיר הצאן.

פרק ג. יח
ואני. כנסת ישראל, בה' אעלוזה.

פרק ג. יט
למנצח בנגינותי. לבן לוי המנצח בשיר בית המקדש אנעים לו בנגינותי והלוי יתן קול כנגדו בכלי השיר. למנצח. כמה דאת אמר: (עזרא ג) ויעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת וגומר. בנגינותי. הוא לשון נעימות קול להרים ולהשפיל אורגנידזגר"ש בלע"ז.