על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור -
מהו מצור?
שצר לו צורה ואמר: איני זז מכאן עד שתענני, שנאמר: ואצפה.
אמר הקב"ה: (א) כל מי ששבר קרדומו יבוא אצלי?
התחיל צווח: עד אנה ה' שועתי ולא תשמע וגו' למה תראני און ועמל תביט.
אמר לו הקב"ה: הוי רב את יוצרו חרש את חרשי אדמה - בן תורה אתה ולא עם הארץ אתה, (ב) לך כתוב אל"ף בלוח ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ.
וכן הוא אומר: ויענני ה' ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות.
אמר לו הקב"ה: כשאמרתי להם בגלות ראשונה: כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה - לא היו מאמינים אלא אומרים: בנו בתים ושבו.
וכיון ששלמו שבעים שנה, כתיב: כה אמר כורש מלך פרס וגו' - אף עכשו כשיגיע הקץ אני גואלם.
וכן הוא אומר: כי יום נקם בלבי.
כששמע חבקוק נפל על פניו, אמר לפניו: רבש"ע, אל תדין אותי מזיד אלא שוגג, שנאמר: תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות.

כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב -
תניא, רבי נתן אומר:
מקרא זה נוקב ויורד עד התהום, לא כרבותינו שהיו אומרים: עד עדן עדנין ופגל עדן.
ולא כרבי שמלאי שהיה דורש ותשקמו בדמעות שליש.
ולא כרבי עקיבא שהיה דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ.
אלא מלכות ראשונה, שבעים שנה,
שניה, חמשים ושתים,
ומלכות בן כוזיבא, שתי שנים ומחצה.

מאי ויפח לקץ ולא יכזב?
אמר ר' שמאל בר נחמני:
תיפח רוחן של מחשבי קצין, שהם אומרים: כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו, שנאמר: אם יתמהמה חכה לו.

ושמא תאמר אנו מחכים והוא אינו מחכה?
תלמוד לומר: ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט ה'.

וכי מאחר שהוא מחכה ואנו מחכים מי מעכב?
מדת הדין מעכבת.

וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין?
כדי לקבל שכר, שנאמר: אשרי כל חוכי לו:

הנה עופלה לא ישרה נפשו בו -
זה נבוכדנאצר.
כיצד?
המליך אותו הקב"ה על כל העולם ולא היה שמח בחלקו ולא ישרה נפשו בו, (ג) והיה מביט בעצמו ואמר: אני מלך!

ואף כי היין בוגד -
אמר רבי יוסף:
חמרא מזליה דמריה גרים, שנאמר: ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה.

אמר רבי יוסף:
שמע מינה האי מאן דיהיר, אפילו אאינשי ביתיה לא מתקבל, שנאמר: גבר יהיר ולא ינוה - בנוה שלו.

אמר רב יהודה אמר רב:
כל המתגאה בטלית של תלמיד חכם ואינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה.
כתיב הכא: גבר יהיר ולא ינוה.
וכתיב התם: אל נוה קדשך.

שבעת קלון מכבוד -
זה נבוכדנאצר.

שתה גם אתה והערל -
זה צדקיה.

ויש אומרים:
דכולי קרא בנבכדנאצר.

ועוד, צדקיה מאי הוה ליה למעבד?
א"ר יהודה אמר רב:
בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק, נמשכה ערלתו.

הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם -
דרש ריש לקיש:
האי מאן דמוקי דיינא דלא גמיר, עליו הכתוב אומר: הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם -הוא יורה, ועתיד הקב"ה ליפרע ממעמידו, שנאמר: וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ.

ה' בהיכל קדשו -
א"ר שמואל בר נחמני:
עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה בהיכל (כתוב בספר מלכים ברמז ק"פ וברמז קצ"ח):