[א, א]
דבר ה' אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה -
יש אומרים:
כי חזקיה זה חזקיה מלך יהודה ואפשר אלא שאין בזה ראיה, אבל באמת גדולים היו אבותיו, לפיכך נזכרו ושלשה נביאים נתנבאו בימי יאשיהו ירמיהו צפניה חולדה.

ואמרו רז"ל:

כי ירמיה היה מתנבא בשוקים וצפניה בבתי כנסיות וחולדה אצל הנשים ונבואתו היתה קודם ששבו יאשיהו ויהודה מרעתם:

[א, ב]
אסוף אסף -
אסף מקור מן אסף והוא ענין כליון, כמו ואספת את נפשך ונפש ביתך אסף איתן מבנין הפעל מנחי העי"ן מענין ספו תמו והקל הוא פועל עומד והכבד יוצא.
וכן: אסף אסיפם אמר שיכלה כל חי מעל פני האדמה, ר"ל מעל ארץ ישראל ואמר כלל ואחר כך פירש.

[א, ג]
אסף אדם ובהמה, אסף עוף השמים ודגי הים -
ומה שאמר עוף השמים ודגי הים הוא על דרך הפלגה, כמו שאמר בירמיה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו וכן אמר בהושע: כחית השדה וכעוף השמים ודגי הים יאספו.
ויתכן כמשמעו כי רוב העופות לא ישכנו במדבר כי אם במקום היישוב שימצאו זרעים ופירות ופרחי אילנות וכשיחרב יישוב אחד ילכו ליישוב אחר וכן פירשנו בירמיה ובהושע וכן דגי הים לא ישרצו ברוב כי אם בימים שהם קרובים ליישוב.

והמכשלות את הרשעים -
ימצאו המכשלות את הרשעים שיכשלו בהם, כלומר יזדמנו להם, כלומר יצאו לקראתם צרות שיכשלו בהם שימותו.

ויונתן תרגם:

דסגיאת תקלת רשיעין.

ואחר כך אמר והכרתי את האדם וכן אמר מתחילה אסף אדם.
ואם כן למה פרט את הרשעים?
לפי שהמשילם לעופות שהרשעים לא ימלטו מן המכשולות שהם החרב והרעב והדבר והשאר שאינם רשעים גמורים, וכן הצדיקים יגלו והארץ תשאר שממה מאין אדם ובהמה.

[א, ד]
ונטיתי ידי, את שאר הבעל -
מה שנשאר עדיין בעבודת הבעל, כי בני יהודה לא החזיקו כל כך בעבודת הבעל כמו בני ישראל, כי אחאב החזיק בעבודת הבעל ואחריו שאר מלכי ישראל.
ואפשר כי מה שאמר והכרתי הוא על ידי יאשיהו המלך שבער הכל, כמו שכתוב.
או אמר על חרבן הארץ, כי מלכי יהודה אחר יאשיהו עשו הרע בעיני השם ואמר שהאלילים יכלו עם עובדיהם כמו שכתוב בתוכחות התורה: ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם.

את שם הכמרים עם הכהנים -
הכמרים הם לובשי שחורים לשם עכו"ם והכהנים הם המשרתים לפני עכו"ם ויאבד שמם וזכרם מן העולם.

[א, ה]
ואת המשתחוים הנשבעים לה' והנשבעים במלכם -
פעם משתחוים לה' ופעם למלכם שהיא העכו"ם שהמליכוה עליהם, והנה הם משתתפים עם האל יתברך דבר אחר לעבדו והכתוב אומר: לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם.

ויונתן תרגם:

דמקיימין בשמא דה' תייבין ויימין בשום פת כומריהן נ"א פת כריהון.

[א, ו]
ואת הנסוגים -
כמו: לא נסוג אחור לבנו, כלומר שלא הלכו בדרכיו ולא שמרו תורתו.

ואשר לא בקשו את ה' -
ואף על פי שלא עבדו עכו"ם אלא שאומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע ומה תועלת לדרוש אותו ולבקש מלפניו, כל אלה שזכר הם בכלל העונש שימצאום המכשולות ויכלו ואליהם הוא אומר:

[א, ז]
הס מפני ה' אלהים -
ר"ל דום והשתותק מפניו שהייתם סבורים שלא יביט אל מעשיהם, הסו מפניו כי קרוב יומו שיביא עליכם.

זבח -
חללי הרשעים.

הקדיש קראיו -
זימן לאותו זבח קראיו והם עוף השמים וחית השדה לאכול החללים, כמו שאמר בתוכחות התורה: והיתה נבלתך למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ.

[א, ח]
והיה ביום זבח -
על השרים ועל בני המלך כי הם העושקים דלים כי יש לאל ידם, הם יפלו בחרב ביום זבח והוא יום החרבן. וכן כתיב: וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה.

ועל כל הלובשים מלבוש נכרי -
פי' אדוני אבי ז"ל:

כשהיו רואים לשום אדם שהיה להם כח עליו מלבוש נאה היו גוזלים אותו ממנו ולובשים אותו.

והחכם ר' אברהם ע"א ז"ל פירש:
מלבוש נכרי כנגד כל העם דרך גאות שלא ילבש אדם במלבושיהם.

ויש מפרשים:

מלבוש עכו"ם.

ויונתן תרגם:

ועל כל דמתרגשין למפלח לטעותא.

ויש מפרשים:

אנשים שמראים עצמם פרושים וחסידים ולובשים מלבוש נכרי שלא כשאר העם, כדי שיכירום במלבושיהם שהם פרושים ודרכיהם רעים.

[א, ט]
ופקדתי על כל הדולג על המפתן -
פי' אדוני אבי ז"ל:

על עבדי השרים או על נערי המלך כשהיו רואים בבית העני חפץ שיחמדוה שהוא נאה יכנסו בבית העני במרוצה, זהו שידלגו על מפתן בית העני מרוב חפזם לקחתו ויביאו אותו אל אדוניהם, זהו הממלאים בית אדוניהם חמס ומרמה.

והחכם רבי אברהם ע"א ז"ל פירש:

על מפתן הבית בית אדוניהם מרוב שמחתם שבאים למלא בית אדוניהם חמס ומרמה.

ויונתן תרגם:

על כל דמהלכין בנימוסי פלשתאי,

ר"ל שלא היו דורכים על המפתן של בית עכו"ם כמו הפלשתים, שנאמר בהם: על כן לא ידרכו כהני דגון על מפתן דגון.

ובדרש רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק מצינו:

שהחמירו ישראל בעכו"ם יותר מאומות העולם, באומות כתיב: על כן לא ידרכו כהני דגון אבל בישראל כתיב: הדולג על המפתן.

[א, י]
והיה, משער הדגים -
שער שהיה בירושלם שהיה נקרא שער הדגים, כמו שנאמר בעזרא ועל שער הדגים ומגדל חננאל ואולי היו מוכרין שם דגים.

ויללה מן המשנה -
היא בית המדרש, כמו שנאמר בספר מלכים: והיא יושבת בירושלים במשנה.

ותרגם יונתן:

בבית אולפנא.

ושבר גדול מהגבעות -
מקומות הם בירושלם או סמוך לה כמו גבעת גרב הנזכר בספר ירמיה.

ויונתן תרגם:

קל צווחתא מתרע נוניא ויללה מן עפלא ותברא רבא מן גובשתא נ"א מן גבעתא.

ובמדרש אגדה:

שער הדגים זה עכו שנתונה בחיקם של דגים, ויללה מן המשנה זה לוז שהוא שכן לירושלם ושבר גדול מהגבעות זה צפורי שיושבת בראשי ההרים.

[א, יא]
הלילו יושבי המכתש -
מקום עמוק בירושלם.

ויונתן תרגם:

יתבי בנחלא דקדרון.

ובמדרש אגדה:

יושבי המכתש - זו טבריא, שהיא עמוקה מכל א"י.

כי נדמה כל עם כנען -
סוחר, כמו כנען בידו מאזני מרמה,
(כנענים) [כנעניה] נכבדי ארץ.

נדמה -
נכרת כמו נדמה, נדמה מלך ישראל נדמו עמי.

ויונתן תרגם:

כנען - כמשמעו ארי אתבר כל עמי דעובדיהון דמן לעובדי עמא דארעא דכנען.

נטילי כסף -
נושאי הכסף והם הסוחרים, כמ"ש עובר לסוחר.

ויונתן תרגם:

כל עתירי נכסיא.

[א, יב]
והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות -
כמו שמחפש אדם הדבר בנר שהוא חופש יפה כן אחפש את ירושלם לבער כל הפושעים שב.ה וכן אמר: נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן

ותרגם יונתן:

אפקד בלושין ויבלשון ית ירושלם כמו שמבלשין בנברשתא.

הקופאים על שמריהם -
שהם שקטים בבתיהם על ממונם, כמו היין שהוא שקט על שמריו הדבר השוכן ומקובץ ביחד כמו המים הקופאים והחלב הקופא נקרא קפאון, שהוא עומד ואינו נע.

ותרגם יונתן:

דשלן שליוא על נכסיהון.

לא ייטיב ה' ולא ירע -
אין הטוב והרע הבא על האדם מאתו, כי לא ישגיח בתחתונים.

ויונתן תרגם:

לא רעוא קדם ה' לאוטבא לצדיקיא ואף לא לאבאשא לרשיעיא.

[א, יג]
והיה חילם -
נכסיהם יהיו לבז.

ובנו בתים -
הבתים שבנו לא ישבו בהם זמן רב כי מהרה יצאו מהם וכן הכרמים שנטעו לא ישתו יינם, כי אם מעט זמן.

[א, יד]
קרוב יום ה', ומהר מאד -
כמו מהירות והוא תאר בשקל ושבח אני את המתים.

מר צורח -
מרים קול וקורא מר, וכן: ויבאו אל צריח מקום גבוה אמר כאלו יום ה' קורא ומגביה קולו וקורא מר ואמר: שם גבור - שם יבאו גבורים להרגם.
או שם יהיו הגבורים נהרגים.

וכן תרגם יונתן:

תמן גבריא מתקטלין,

והחכם ר' אברהם פירש:

שם יהיה הגבור צורח מר.

[א, טו]
יום עברה -
מבואר הוא והפסוק כולו כפול בענין, במ"ש לחזק הענין.

[א, טז]
יום שופר ותרועה -
שיריעו האויבים עליהם כשיכבשו הערים הבצורות.

הפנות -
הם המגדלים.

[א, יז]
והצרותי לאדם -
הצרותי מלרע, לאדם הלמ"ד קמוצה, פירש והצרותי אל האדם שיהיו תוך הערים במצור, שיחיו בה בלחם צר ומים לחץ.

כעפר -
שהוא נשפך לרוב שאין אדם חושש על שפיכותו, כן ישפך דמם בלי חמלה לרוב.

ולחומם כגללים -
בשרם יהיה נשפך באשפות כמו הזבל.
וכן: וימטר עלימו בלחומו בבשרו.

[א, יח]
גם כספם, אך נבהלה -
אותה הכלה תהיה נבהל,ה כלומר תהיה בבהלה פתאום.

ויונתן תרגם:

ארי גמירא ברם שיצאה.