פרק א, ב
אסוף אסף. לשון כליון, כמו (שופטים יח) ואספת את נפשך דמיכה ואל"ף חסרה בתיבה שנייה, שהרי היה לו לכתוב אאסוף, אבל יש כאלה הרבה כמו לא יהל שם ערבי (ישעיה יג) שהוא כמו לא יאהל.

פרק א, ג
והמכשלות את הרשעים. הם העכו"ם.

פרק א, ד
את שאר הבעל. שלא תהא שארית לזכרונו. הכמרים עם הכהנים. פלחיהון עם כומריהם.

פרק א, ה
ואת הנשבעים לה'. וחוזרים ונשבעים במלכם בעכו"ם שלהם עושין עכו"ם עיקר, לומר אם אין אתה מאמין בשבועת ה' הריני נשבע לך בעכו"ם.

פרק א, ז
הקדיש קרואיו. זימן חיילותיו ליום מועד.

פרק א, ח
מלבוש נכרי. תכשיטי עכו"ם.

פרק א, ט
הדולג על המפתן. תרגם יונתן: דמהלכין בנימוסי פלשתאי, שלא היו דורכים על מפתן דגון שנאמר על כן לא ידרכו כהני דגון וגו' (שמו"א ה).

פרק א, י
משער הדגים. תרגם יונתן" מתרע נוניא, ושער היה בירושלים וכך שמו. מן המשנה. משער העופות שהוא שני לו.

פרק א, יא
יושבי המכתש. נחלא דקדרון שעמוקה כמכתשת זה תרגם יונתן, ומדרש אגדה משער הדגים זו עכו הנתונה בחיקו של הים ששם נצודים דגים הרבה. מן המשנה. לוד שהיא משנה לירושלים. מהגבעות. זו צפורי שיושבת בראשי ההרים כצפור. יושבי המכתש. זו טבריא שעמוקה מכל ארץ ישראל. כי נדמה כל עם כנען. תרגם יונתן: ארי אתר כל עמא דדמי עובדיהון לעובדי עמא דארעא דכנען. כל נטילי כסף. כל עתירי נכסיא טעוני משא כסף וזהב, כמו (משלי כז) כובד האבן ונטל החול לשון משא.

פרק א, יב
אחפש את ירושלים בנרות. אדקדק בעונותיהם. הקופאים. הצפים על שמריהם ויצף הברזל (מלכ"ב ו) מתרגמינן וקפא פרזלא. האומרים בלבבם לא ייטיב ה'. לעושי רצונו. ולא ירע. לעוברי רצונו.

פרק א, יד
מר צורח שם גבור. הגבור יצרח שם בקול מר.

פרק א, טו
יום שואה. לשון שממון. ומשואה. שממון יותר.

פרק א, יז
והצרותי לאדם. לישראל הקרויים אדם. ולחומם. בשרם ולשון ערבי בשר קורין אל לחם.
כגללים. רעי.