פרק ב, א
התקוששו. התלקטו ואספו יחד כמו לקושש קש (שמות ה). וקושו. מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם, ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים, עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו. הגוי לא נכסף. תרגם יונתן: דלא חמד למיתב לאורייתא.

פרק ב, ב
בטרם לדת חוק. לפני בא הגזירה. כמוץ עבר. הרי זה מקרא קצר כמוץ העובר מלפני רוח וכעשן העובר מלפני השמש וזהו תרגומו של עבר יום, כך תרגם יונתן תהוון דמן כמוצא דנשב ביה רוחא כתננא דעדי מן קדם יומא, נ"א כטולא דעדו וכו' זהו לשון צל.

פרק ב, ד
כי עזה עזובה תהיה. כי אם תעשו כן אפקוד על שכיניכם הרעים פלשת ועמון ומואב כמו שהנביא מסדרן והולך. בצהרים יגרשוה. אשדוד שמה ובצהרים אשר ישוד בה קטב יגרשוה ותהי שדודה. דבר אחר: בצהרים יגרשוה מקום מרעה צאן היה וצהרים קשה לצאת בו צאן וכן הוא אומר איכה תרביץ בצהרים (שיר השירים א).

פרק ב, ה
חבל הים. ספר ימא ולשון חבל מדת הקרקע היא שמודדין בחבל כלומר הסמוכים לים. גוי כרתים. תרגם יונתן: עמא דמחייבין לאישתצאה ומי הן יושבי חבל הים כנען ארץ פלשתים כי פלשתים יושבים על שפת הים האחרון במערבה של א"י בתוך מצרי תחומיה ואף שדורשו יונתן לכליה גוי כרתי מדינה היא בפלשתים ושמה כרתי וכן הוא אומר בצקלג אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ותרגם יונתן על דרום כרתי ולמטה כתוב בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה.

פרק ב, ו
נות כרות רועים. נוה עראי שיכרו בה הרועים לחם בבוקר כרות, לשון ויכרה להם כירה גדולה (מלכ"ב ו).

פרק ב, ז
והיה חבל לשארית בית יהודה. והיה אותו הגבול גורל לשארית בני יהודה חבל זה לשון גורל הוא, וכן תרגם יונתן: ויהי עדבא לשארא דבית יהודה.

פרק ב, ח
אשר חרפו את עמי. כשהיו מוליכין ישראל בגולה לצד ארץ כשדים והיו עוברין דרך עמון ומואב ורואים ישראל בוכים וגונחים וצועקין היו מונין אותן ואומרים מה לכם להיות סגופים מה תבכו הלא לבית אביכם אתם הולכים בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. ויגדילו על גבולם. ויתגאו על גבולם.

פרק ב, ט
כי מואב כסדום תהיה. גם אתם לקדמתכם תשובו לוט אביכם לא מסדום היה. ממשק חרול. השמעת קול כמו משק גבים (ישעיה לג) ואף מ"ם הראשונה יסוד היא בתיבה כמו ממשח הסוכך (יחזקאל כח) ממשק חרול השמעת קול חרולים הגדילים שם מאין עובר והן נוקשין זו על זו ומשמיעות קול. ומכרה מלח. מקום כריית מלח.

פרק ב, יא
כי רזה. התיש כחם. וישתחוו לו. כשיראו שנתקלקלו יראתן.

פרק ב, יב
גם אתם כושים. כשגלו שם ישראל מעבר לנהרי כוש.

פרק ב, יג
על צפון. אשור בצפון אצל בבל. נינוה. הוא ראש לאשור.

פרק ב, יד
כל חיתו גוי. כל בהמות הגוים. קאת וקפוד. עופות. בכפתוריה. פומנ"ש שבראש הגג. קול ישורר בחלון. קול העופות מצפצפים בחלונות. חורב בסף. החורבן יהיה ניכר בספי הבית. כי ארזה ערה. כי ארזיה עקר ושרש, כמו ערו ערו (תהלים קלו) ויונתן תרגם: וטללה סתרו, הוא גג הבית הספון בארז שאפילו בתי אבנים מסככין בנסרים של עץ.

פרק ב, טו
ואפסי. ואפס זולתי.