פרק ג, א
הוי מוראה ונגאלה. עד עכשיו דבר בנינוה ועכשיו חוזר על ירושלים הוי שתהא לבז ולסחי כרואי ותהא מגואלת בצחן עוונה, מוראה כמו מוראתה (ויקרא א), ושמתיך כרואי (נחום ג). העיר היונה. כיונה פותה אין לב.

פרק ג, ג
זאבי ערב. הממהרים לאכול טרפם בלילה. לא גרמו לבוקר. לא השאירו אף העצמות לגרם לבוקר.

פרק ג, ד
חמסו תורה. לא הורו אותה לשואליהם.

פרק ג, ה
ה' צדיק. השרה שכינתו בקרבם ולפיכך אינו יכול לראות במעשיהם הרעים כי צדיק הוא ואין עולה לפניו. משפטו יתן לאור. דן דין אמת לאמתו. ולא יודע עול בשת. וכל זה לא נתנו שופטי עול שבתוכה אל לבם להתבייש מן הצדיק השוכן ביניהם.

פרק ג, ו
הכרתי גוים. הבאתי פורענות על האומות כדי שתראו ותיראו כמו שהוא מסיים והולך אמרתי אך תראו.

פרק ג, ז
ולא יכרת מעונה. ולא יחרבון מדוריה. כל אשר פקדתי עליה. ולא יכרת ממנו כל הטוב אשר צויתי להביא עליה.

פרק ג, ח
קומי לעד. שאקום להתוועד עליכם.

פרק ג, י
מעבר לנהרי כוש. יובילון לי מנחה. עתרי. את המתפללין אלי. בת פוצי. כנסיות נפוצותי אשר הפיצותי.

פרק ג, יא
לא תבושי מכל עלילותיך. כי כבר לקית ונרצה עוונך.

פרק ג, יב
עם עני ודל. עם ענוותן ומקבל עולבן.

פרק ג, טו
משפטיך. יסוריך יושטיצ"א בלע"ז.

פרק ג, יז
גבור יושיע. גבור הוא אשר יושיע מן האויב. יחריש באהבתו. יכסה על פשעיך באהבתו וכן תרגם יונתן: יכבוש על חובך ברחמתיה.

פרק ג, יח
נוגי ממועד. אספתי את המוצאים ממועדי שלא היו משמרים שבתות וימים טובים. אספתי. כליתי. ממך היו. מעמך היו. משאת עליה חרפה. על אותה אשמה היה לך משאת חרפה. נוגי. לשון הוצאה כמו הגו סיגים (משלי כה) כאשר הוגה מן המסילה (שמו"ב כ) ואין שורש בתיבה אלא הגימ"ל לבדה.

פרק ג, יט
הנני עושה. תרגם יונתן: הא אנא עביד גמירא ויש לפותרו לשון עישוי כמו ועסותם רשעים (מלאכי ג). בכל הארץ בשתם. בכל מקום אשר היו שם לבשתם שם אתנם לשם ולתהלה.