ראב"ע חגי פרק א

[א, א]
בשנת -
זה דריוש הפרסי שאמרו קדמונינו ז"ל, שהוא בן אסתר המלכה.

אמר רבי משה:
כי בחדש תחלת החדש בכל מקום.
ואם כן למה כתב ביום אחד לחדש?
והוא זרובבל בן רפיה אחי שאלתיאל מבני יכניה ובעבור שגדלו דודו שאלתיאל, קראו על שמו בנו, כמו ויהי לה לבן וככה ואלה בני מיכל בת שאול כי לא היה לה ולד רק גדלה אותם ויהוצדק אבי יהושע היה כהן גדול בבית ראשון כאשר נשרף, כי כן כתוב על כן ירש בנו מעלתו בצאת ישראל מגלות בבל, על כן לא שמש עזרא דודו בכהונה גדולה בימי יהושע גם בימי בנו ונכדו, ככתוב בספר עזרא.

[א, ב]
כה, עת בא עת -
כדרך: ואני אנה אני בא.

[א, ג]
ויהי, לאמר -
במקום הזה לאמר לעם הזה מה שאין כן בתורה, כי וידבר השם אל משה לאמר פירושו דבר למשה לאמר לו הענין, על כן אחריו דבר אל בני ישראל ואמרת להם.

[א, ד]
העת -
לבנות ולשבת בבתים ספונים ,כמו וספון בארז.

[א, ה]
ועתה. דרכיכם -
בצרכי העולם.

[א, ו]
זרעתם, והבא -
דגן אל הבית מעט.

אכול -
אתם אוכלים.

לשכרה -
כמו לשבעה כדרך ואכלתם ולא תשבעו כי יש זמן שבני אדם אוכלים הרבה ואינם שבעים וככה שתה הרבה ואין שכרות, לא שיעבור החוק להשתכר.

ודע כי מלת חם קשה, כי הנה כתוב: חם לבי בקרבי והוא האמת, וחם להם צריך להיות האויר מחמם וככה ואין לחום לו - וחום במשקל קור מפעלי הכפל וזה פרושי מפיו, ואם הוא מן חמם והפתח יוכיח כי כל פעלי הכפל נפתחין כשנחסר אות הכפל, כמו: אם תם הכסף שהוא תמם ולא נוכל לומר שהוא כמו שב, שפעמים שהוא פועל עומד שהוא שב בעצמו, ופעמים שהוא פועל יוצא, כמו ושב את שבותך כי ושב הוא קמוץ וחם הוא פתוח.

צרור -
כמו צרור הכסף, ואם היה נקוב לא ימצא בו מאומה.

[א, ז]
כה, שימו -
אחר שתעשו מה שאצוה אליכם עלו.

[א, ט]
פנה -
עד עתה פניתם אל הרבה והבאתם אותו אל בתיכם.

ונפחתי בו -
באותו המעט ואין בו ברכה ועתה דעו, יען מה –
והטעם למה היה כן?
בעבור ביתי שהוא חרב.

ואתם רצים -
כל אחד מכם הולך ואין איש שם על לב חרבן ביתי לבנותו.

[א, י]
על כן
טעם עליכם - בעבור השמים, כדרך והיו שמיך אשר על ראשך נחשת, או עליכם לבדכם לא על יושבי הארץ.

כלאו -
מלתת הטל.

[א, יא]
ואקרא חורב -
דרך צחות, כדרך: יען ביתי אשר הוא חרב.

וטעם ואקרא - ואגזור על הארץ עד היותה כנחושה.

ועל ההרים -
מגד ההרים כמו ומראש הררי קדם.

וממגד -
גבעות עולם.

ועל כל יגיע כפים -
כי לא יצליח ויגעו לריק המשקים ממי באר לא יועילו.

[א, יב]
וישמע בקול -
שהם חייבים לבנות בית השם, אפילו לא התנבא על כן.

ועל דברי -
ועוד על דברי.

[א, יג]
ויאמר, מלאך ה' -
שליח.

במלאכות -
בשליחות ה' ומלאך מלה רביעית או המ"ם נוסף ומגזרתו מלאכה.

[א, יד]
ויער -
היה ראוי שיאמר ויער כמו ויקח וישב, רק נפתח מפני העי"ן.

פחת -
כמו: הקריבהו נא לפחתך. וכמוהו להיות פחם, ובלשון פרס פחת נקרא התרשתא.

[א, טו]
ביום עשרים -
דבק עם ויעשו מלאכה, אף על פי שיש הפסק.


הפרק הבא    הפרק הקודם