פסוק א
בשנת שתים לדריוש. הוא דריוש בן אחשורוש שנתן רשות לבנות הבית אחר שבטלו מהבנין בימי כורש כמ"ש בעזרא
בן שאלתיאל. בן פדיה בן שאלתיאל היה כמ"ש בדברי הימים (א' ג) ובני בנים הם כבנים:

פסוק ב
לא עת בוא. ר"ל הם אומרים עדיין לא בא העת לבנות הבית הנה לא כן הוא כי עתה בא עת בית ה' להיותו נבנה כי כבר נשלמו ע' שנה שאמר ירמיה וכמ"ש בסוף מלכים ב' בחשבון שנות הדורות:

פסוק ד
העת לכם. וכי רק לבד לכם בא העת שאתם תשבו בבתיכם הספונים ומכוסין בתקרות והבית הזה ישאר חרב כשהיה בתמיה :

פסוק ה
שימו לבבכם. התבוננו על עסקיכם ותראו שלא כן הוא:

פסוק ו
זרעתם הרבה. הנה הרבה זרעתם ומעט הבאתם אל הבית פחות ממה שזרעתם כי לא צמחה השדה
אכול. אתם אוכלים מאכל ואין בו לשבעה כי המארה נשתלחה במעיים
ואין לשכרה. אינו כדאי לשכר כי חלף טעם היין
לבוש. ר"ל הנה לבשתם לבוש ואינו כדאי להחם לו ואע"פ שמדרך העולם היה ראוי לחמם
והמשתכר. ומי שהוא משתכר במקח וממכר וכדומה הנה אין בו ברכה וכאלו משימו בצרור בגד הנקוב מתחת וכמו שיכנס כן יצא:

פסוק ז
שימו לבבכם וגו'. ר"ל התבוננו על עסקיכם לתקנם:

פסוק ח
עלו ההר. ר"ל זאת עשו עלו אל ההר והביאו משם עצים ובנו הבית
וארצה בו. ר"ל עם כי יהיה קטן אהיה מרוצה בו ואתכבד על ידו:

פסוק ט
פנה אל הרבה. ר"ל אם לא תשמעו לי הנה כאשר תפנו אל הרבה להביא הבית אשלח בו מארה והנה היה הפנים למפרע אל מעט וכאשר תביאו המעט הזה אל הבית אנפח בו ותהיה כלה בנשיבת רוח פי והוא ענין מליצה
יען מה. כאומר ואם תשאלו בעבור מה יהיה כן הנה מאמר ה' צבאות להשיב לכם שזהו בעבור ביתי אשר הוא חרב ואתם כל אחד מכם רץ לביתו לחסות בצל קורתו :

פסוק י
עליכם כלאו שמים מטל. עם כי אין הטל נעצר משאר המקומות הנה עליכם מנעו השמים מלהוריד הטל
כלאה יבולה. מנעה לתת פרים:

פסוק יא
ואקרא. אביא בגזירה יובש על הארץ וגו' למען יכמש ויתקלקל יבול הארץ
ועל אשר תוציא האדמה. מיתר המינים
ועל האדם ועל הבהמה. כי החורב והיבש מוליד חליים באדם ובבהמה
ועל כל יגיע כפים. על כל העסקים שאתם יגעים בהם אשלח חורב ויובש ר"ל המארה תבוא בהם ולא תצליחו :

פסוק יב
ועל דברי חגי הנביא. ואל דברי חגי הנביא שנבא להם כאשר שלחו ה'
וייראו העם. מאזהרות ה' וייעודי העונש:

פסוק יג
מלאך ה'. ר"ל שליח ה'
במלאכות ה'. בשליחות ה'
אני אתכם. כי עדיין פחדו לבנות הבית בלא רשות המלך ולכן אמר להם אני עמכם ואל תפחדו :

פסוק יד
ויער ה'. ה' העיר את רצון זרובבל וגו' ובאו ועשו מלאכה בדבר צורך בית ה':

פסוק טו
ביום וגו'. מוסב למקרא שלמעלה לומר ההתחלה היה ביום עשרים וארבעה לחדש הששי כי אז התחילו להכין את המצטרך אל הבנין אבל בבנין התחילו בכ"ד לחדש התשיעי כמ"ש בסוף הספר
בששי. ר"ל בחדש הששי: