פרק א, א
בשנת שתים לדריוש. הוא דריוש מלך פרס שהיה אחר אחשורוש, ומצינו במדרש ויקרא רבה שבנה של אסתר היה ובימי כורש הראשון עלו זרובבל ויהושע הכהן מבבל לירושלים ברשיון כורש, שנאמר (עזרא ט): מי בכל עמו וגו' ועמדו צרי יהודה ובנימין ושלחו איגרותיהם לכורש לצוות לבטל מלאכת בית המקדש שהתחילו (וצוה ובטלום) מיום ההוא בטלו כמפורש (בעזר' א) באדין בטילת עבידת בית אלהנא וגו' ובטלה שלש שנים שמלך כורש וארבע עשרה של אחשורוש ושנה הראשונה של דריוש בנו ובשנת שתים נאמרה נבואה זו לחגי לזרזם לחזור ולבנות במלאכה, ולא יראו כי לא יבטלום העכו"ם שהקב"ה יצליחם.

פרק א, ב
העם הזה אמרו. לפי שבטלו אויביהם על ידיהם בראשונה סבורים הם שלא אקיים את דברי שאמרתי לפי מלאת לחרבות ירושלים ע' שנה ולא יבא עוד עת ביתי להבנות, אמור להם שבא עתה העת אבל עת הראשון לא היה אלא לפקידה למלאות תחילת מלכות בבל שבעים שנה, וכן היתה לסוף שבעים שנה נפקדו לעלות על פי כורש, אבל בניין הבית נתלה בחורבות ירושלים שבימי צדקיהו שהיה מאוחר י"ח שנה למלכות בבל כדאמר מר (מגילה יא, ערכין יב,) גלו בי"ח גלו בי"ט ועתה מלאו הי"ח.

פרק א, ד
העת לכם. לשון תימה לכך נקוד הה"א בפתח. ספונים. מכוסים בנסרי ארזים כמו (מלכים א ו) ויספון את הבית וספון את הבית בארז. וכן תרגם יונתן: הכדין כשר לכון דאתון יתבין בבתיא די מטללין בנסרי דארזיא ובית מקדשא הדין חרב.

פרק א, ה
על דרכיכם. על עסקיכם שאתם רואין שאין במעשה ידיכם ברכה, כמו שהוא אומר זרעתם הרבה והבא מעט כל זה בשביל חורבן ביתי הוא.

פרק א, ו
והבא מעט. בעון בכורים שבטלו. אכול ואין לשבעה. בעון ביטול מנחות. שתו ואין לשכרה. שניטל טעם היין לפי שבטלו הנסכים. לבוש ואין לחום לו. בעון בגדי כהונה שבטלו. והמשתכר משתכר אל צרור נקוב. כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב.

פרק א, ח
ואכבדה. חסר ה"א כנגד חמשה דברים שהיו במקדש ראשון ולא היו במקדש שני: ארון אורים ותומים ואש ושכינה ורוח הקודש כדאיתא במסכת יומא.

פרק א, ט
פנה אל הרבה. עד הנה הייתם סבורים להביא מן השדה הרבה והבאתם מעט. ונפחתי בו. אביא עליו מכת רקבון ותולעת. ונפחתי. לשון נופח באש פחם (ישעיה נד).

פרק א, י
עליכם כלאו שמים. על חוביכון. כלאו. מנעו.

פרק א, יג
במלאכות ה'. בשליחות המקום.

פרק א, יד
ויבאו ויעשו מלאכה. התחילו מסתתין באבנים ומנסרין עצים בששי בעשרים וארבעה לחודש ובשביעי בעשרים ואחד היה דבר ה' אל חגי.