פרק ב, ג
מי בכם הנשאר. שהיה מן הגולים ועודנו חי. אשר ראה וגו'. את הראשון אין זה חשוב בעיניו. הלא כמוהו כאין. יודע אני כי מי שראה הראשון אין זה בעיניו אלא כאין. כמוהו כאין. הוא ואין שוים הן כמו (הושע ד) והיה כעם ככהן אף כאן כמוהו כאין הוא ואין שניהם שוים.

פרק ב, ה
את הדבר אשר כרתי. תורתי אתם שומרים ורוחי שורה על נביאכם אל תיראו.

פרק ב, ו
עוד אחת מעט היא. משתכלה מלכות פרס זו המושלת עליכם עוד אחת תקום למשול עליכם להצר לכם מן מלכות יון ומעט יהא זמן ממשלתה. ואני מרעיש. בניסים הנעשים לבני חשמונאי. את השמים וגו'. ויבינו ששכינתי שורה בבית זה ויביאו תשורת זהב וכסף כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון.

פרק ב, ח
לי הכסף ולי הזהב. ובידי להביא לאשר חפצתי בו.

פרק ב, ט
גדול יהיה. רב ושמואל, חד אמר בבנין וחד אמר בשנים ששני בית ראשון ארבע מאות ועשר ובית שני ארבע מאות ועשרים.

פרק ב, יא
שאל נא את הכהנים תורה. שמא שכחו בגלות הלכות קודש וטומאה וטהרה.

פרק ב, יב
בשר קודש. בשר טומאת נבילה או שרץ. ונגע בכנפו. לא נגע בשרץ עצמו אלא בבגד שהוא ראשון. ועל הנזיד. תבשיל. לא יטמא. נחלקו בה רב ושמואל, חד אמר אישתביש כהני דבעי מנייהו רביעי בקדש ואמרו לו טהור וחד אמר לא אישתביש כהני חמישי בקודש בעי מינייהו. היקדש. היסתאב.

פרק ב, יג
אם יגע טמא נפש. מת עצמו. יטמא. שהמת אבי אבות הטומאה וחמישי לטומאת שרץ רביעי הוא לטומאת מת.

פרק ב, יד
כן העם הזה. כמו שאתם טועים בזו כן אתם טועים בכמה הלכות. ואשר יקריבו שם. אם לא יתנו לבם ללמוד.

פרק ב, טו
ומעלה. שנים שעברו. מטרם שום אבן אל אבן. מטרם חזרתם לשוב ולהוסיף על יסוד שיסדתם בימי כורש ובטל עתה שימו לבבכם לעסוק בבניין ובלימוד צרכי כהונה.

פרק ב, טז
מהיותם בא אל ערמת עשרים. מהיות לכם מארה משולחת במעשיכם כאשר עד הנה שהיו מעמידים כרי הראוי למוד מתוכו כ' סאין ולא היה מוצא אלא עשרה. בא אל היקב. הוא בור שלפני הגת והיין יורד לתוכו. לחשוף חמשים פורה. לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהם יין בגיתות ושמם פורה. לחשוף. למלאות כמו לחשוף מים מגבא (ישעיה ל) וכן חשפי שובל (שם טז). והיתה עשרים. לא שנשתלחה ביין מארה יותר מן הדגן אלא שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו ובמשנת אבות דרבי נתן שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועט כמו שאמר בדגן כגון לחשוף עשרים וחמש פורה והיה עשרה, למדך שהיין מדה יתירה לעולם וכשהיין לוקה סימן רע לעולם ולפי שהיין צריך להיות הרבה מנה בו מניין יותר.

פרק ב, יח
אשר יוסד היכל. שהתחילו עתה בשנייה להוסיף על יסוד הראשון שבנו בימי כורש.

פרק ב, יט
העוד הזרע במגורה. עדיין לא זרעתם בשנה זו והאילנות עדיין לא חנטו פירותיהן ומעתה תזרעו בזמן ברכה כי בבניין הבית יבא ברכה במעשה ידיכם.

פרק ב, כב
והשמדתי חוזק ממלכות הגוים. מלכות פרס שהיא מושלת עכשיו על כל העולם יפלו ביד מלכות אחרת לסוף ל"ד שנה לבניין הבית כמו שאנו שונין במסכת עכו"ם.

פרק ב, כג
ושמתיך כחותם. כלפי שנגזר על יכניה אביו חי אני אם יהיה כניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני משם אתקנך (ירמיה כב) ואומר שם כתבו את האיש הזה ערירי למדנו שהועילה לו תשובתו ונולד לו זרובבל והושם כחותם.