[י, א]
שאלו, עושה חזיזים -
כמו לחזיז קולות, הטעם בהתגבר יד החשמונים, יהיה להם שבע גדול.

[י, ב]
כי -
האומרים לא יבוא מושיע לישראל הבל ינחמו צרי ישראל, על כן נסעו ישראל וברחו מירושלם לפני מלחמות החשמונים ויענו לשואלים, למה תברחו כי אין רועה לישראל, מישראל.

[י, ג]
על -
הפרשה דביקה היא והרועים הם מלכי יון שהיו מושלים על ישראל.

כסוס -
נודע שיראה הודו.

[י, ד]
ממנו -
המשיל יהודה לעץ חזק שממנו פנה ויתד וקשת.
והטעם: כי לא ימשול זר בהם.

[י, ה]
והיו כגבורים -
רוכבי סוסים, כי הם לא היו רגילין לרכוב על סוס, כאשר הזכיר כי יכרת הסוס מירושלם.

[י, ו]
וגברתי -
יהודה ויוסף הם הבאים מאשור אל בית שני.

והושבותים -
מלה מורכבת מן והשיבותים והושבתים כמו כמו שבועות ימים מן שבעת ושבוע ורבות ככה.

[י, ז]
והיו -
בני אפרים יהיו כגיבור יין כמו ביין והבית חסרה כמו: כי ששת ימים.

[י, ח]
אשרקה -
לנשארים באשור ובמצרים.

ורבו -
בגלותם בארץ נכריה.

כמו רבו -
בימים קדמונים בארצם והנה זה כמו בגאון ישראל.

ומלת כמו רבו –
זרה כי המשפט כאשר רבו.

[י, ט]
ואזרעם -
ארבה זרעם.

את בניהם -
עם בניהם ישבו אל ארצם.

[י, י]
והשבותים, ולא ימצא להם -
לא יספיק להם הישוב, כי רבים יהיו.

[י, יא]
ועבר -
רוח.

צרה -
הטעם כי יבש הים גם יאור מצרים, להיות דרך לעבור גאולים מאשור, כי בים יבואו אל היאור אל מצרים ומשם אל ארץ ישראל, וככה אמר ישעיהו והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר זהו יאור מצרים ושם כתוב: והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור.

והורד גאון אשור -
שלא ימשלו בישראל כי יפיל פחד החשמונים עליהם וככה מצרים.

[י, יב]
וגברתים -
יתן גבורה לאלה הבאים ויתברכו בשמו בלי פחד, זאת תחלת פרשת מקונן על החשמונים שתאבד מלכותם, והטעם כי החשמונים הם הארזים.