[ג, א]
ויראני השם -
כדרך מראות הלילה.

והשטן -
אויב כמו שעשה סנבלט וכאשר עשו צרי יהודה, ושם כתוב כתבו שטנה והם היו שטן ליהושע, כי לא ירצו שהבית יבנה ויהיה יהושע כהן גדול.

[ג, ב]
ויאמר -
שהשם יסיר כל שטן שוטן שלא יבנה הבית ותבנה עבודת בית המקדש שלימה.

וטעם הלא –
דרך משל, די לאלה צערם שנמלטו מהגלות, או איך תוכל לשטנו והאש לא הזיקו, דרך משל איך תוכל לשטנו, אחרי שהוא מצל מהגלות.

[ג, ג]
ויהושע -
יש אומרים:
כי הבגדים הצואים אחד מבני בניו היה חתן לסנבלט, וזה העון אינו על יהושע כי לא היה זה בימיו.

והנכון: כי לא היה לו בגדי כבוד ותפארת, כי לא היה להם רק מזבח להקריב העולות, ואין להם בית ולא פרכת וכפרת ומזבח הזהב ובגדי זהב, והנה הבגדים משל שאין לו כבוד והדר.

[ג, ד]
ויען -
זה המלאך אל העומדים לפני זה המלאך, והוא שר עליהם כי יעשו מה שיצום.

ויש אומרים:
כי לפניו שב אל יהושע וזה רחוק, כי למה יעמדו אנשים לפניו ומה מעלה יש לו כי הוא לבוש בגדים צואים.
ודע כי לבוש פועל יוצא, ובאומרו לובש הוא לובש עצמו ולבוש אחר שם עליו, אלה הבגדים הצואים.

ומלת עונך כדרך גדול עוני מנשוא מנשוא גדול עונשי וצערי, על כן אמר אחריו: הן גרשת אותי וגם זה עונך ככה.

העברתי מעליך -
עונשך וצערך וחרפתך כדרך ונקה האיש מעון.
וכן: והאשה תשא את עונה.

מחלצות -
כמו את חליצתו – חליפתו, דבר שהוא נחלץ ממנו ומחלצות - שחלץ אחרים תחתיהן.

[ג, ה]
ואומר -
א"ר מרינוס:
כי הוא תחת ויאמר, וכזה לא ימצא בלשון הקדש.
והנכון: שהנביא אמר אחר שהסירו הבגדים הצואים וילבישוהו בגדי תפארת, כמה היה נאה אילו היה צניף טהור על ראשו, או מלת ואומר זה בלבי ככה חשבתי בלבי וראיתי שנתקיימה מחשבתי, והנה הושם הצניף הטהור על ראשו, וכבר הלבישוהו בגדים כמו: וירם תולעים ויבאש וכבר באש כי כל דבר יבאש תחלה ואחר כן ירום תולעים.

[ג, ו]
ויעד -
נפתח העי"ן בעבור היותו מהגרון, כמו: וישב את כל הרכוש.

[ג, ז]
כה -
טעם וגם אם היית טוב כאביך יהוצדק שהיה כהן גדול בבית ראשון, וי"ו ונתתי כפ"ה רפה בלשון ישמעאל, וכמוהו: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה.
וככה: והחרמתי את עריהם.
והנה שכרו, שיהלך בין העומדים שהם המלאכים.

[ג, ח]
שמע נא, אתה -
ראיתי מפרש, כי הכהן הגדול שב אל יהוצדק לא אל יהושע, כי אמר ששמש בטנוף ולא פירש נכון, כי אז הראיתי לו דברי המלאך ליהושע הפסוק הזה שקראו לעצמו הכהן הגדול.

ורעיך -
הם שאר הכהנים שהם ראוים לשבת לפניו, כי הוא הכהן הגדול.

כי אנשי מופת -
ראוים הם שיעשה להם מופת.

צמח -
הוא זרובבל, כאשר יאמר צמח שמו, וסוף הפרשה מוכיח לפני זרובבל.

ומפרשים רבים אמרו:
כי זה צמח הוא המשיח ונקרא זרובבל, כי הוא מזרעו כמו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם.
גם אני עשיתי דרך דרש, כי צמח בגימטריא מנחם והוא בן עמיאל.

[ג, ט]
כי -
זאת האבן היא אבן המשקולת כאשר יפרש עוד, שתהיה ביד זרובבל בהחלו ליסד הבית, וזה יהיה לפני יהושע.
וכן פי' הפסוק האבן אשר נתתי - ביד זרובבל לפני יהושע.

ומשתי -
הנה זאת המלה מהפעלים היוצאים כמלת שב, שתמצא על שנים דרכים:
שב הוא בעצמו.
גם ושב אחר כמו והשיב.
וככה: לא משו מקרב המחנה.

ומשתי את עון הארץ -
וטעם עון העונש והרע והגלות.

[ג, י]
ביום -
שיוסד ההיכל, אז תשכנו לבטח והנה דברי זכריה כדברי חגי הנביא.