[יג, א]
ביום ההוא יהיה מקור נפתח -
לפי הפשט באשר בזמן הזה לא נמצאו מי מעינות בירושלים ואז יפתח מקור מים חיים שיהיה מיוחד לבית דויד וליושבי ירושלם לחטאת להתחטא בו, ולהיות למי נדה לאפר חטאת, וכבר נבא יחזקאל שראה נחל גדול יוצא מבית קודש הקודשים שיתפשט עד ים המזרחי והמערבי, וכן נבא זכריה (לקמן י'): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וכו' וזה יהיה אחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג שאז יתרבה הנחל בשפע כ"כ, אבל אחר מלחמה הראשונה של גוג שדבר ממנה בכאן לא יתפשטו המים החוצה ויהיה רק לבית דוד ויושבי ירושלים לבד, וכבר בארנו בפירוש יחזקאל שיש בזה משל ומליצה על התפשטות מי הדעת ונחל התורה והאמונה שנמשלו למים, ואחר מלחמה הראשונה יחלו המים המדעיים להתפשט מבית דוד ויושבי ירושלים, להסיר חטאת הדעות החיצוניות ולטהר טומאת הסכלות והאולת ואמונות דופי וכל שמץ ע"ז כמו שפירש בסמוך, והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים מן הארץ, שהוא באור על מהות המקור הזה ומימיו הנאמנים הנוזלים ממבועי החכמה ודעת קדושים, ואחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג יתפשטו המים חוצה ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, שעל זה אמר: והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וכו' והיה ה' למלך על כל הארץ וכו', שזה פירוש המים שיכירו כולם אחדות הבורא ואמתת האלהות והם עצמם המים שחזה יחזקאל כמו שפירשתי שם.

[יג, ב]
והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים -
עד שגם שמותם לא יזכרו עוד, וגם את הנביאים הם נביאי הבעל שימצאו עוד בהודו חינא ויאפאן שעובדים עדיין לגלולים, וכן המנבאים שהם הדרשנים הנואמים נאום בניב שפתים להמשיך בני אדם אל אמונת הבל, יסיר מן הארץ.

כמו שאמר הר’ יצחק אברבנל:

שעוד נמצא בארץ ישראל נביאי דת הקאראן שנופלים על הארץ כנכפים ומדברים דברי נביאות בשם נביא השקר שלהם ברוח הטומאה שלח עליהם, ואז יעביר ה' רוח שקר הזה.

[יג, ג]
והיה כי ינבא -
אז לא ינבאו עוד מפני שני טעמים:
א) שלא ימצא מי שיאמין להם, שאף יולדיו ידקרוהו על נבואתו כי ידעו שהוא נביא שקר, וזאת שנית -

[יג, ד]
והיה ביום ההוא יבושו הנביאים -
שהם עצמם יבושו איש מחזיונו שיכירו שהוא חזון שקר ואליל ופעולת כח הדמיון, ולא ילבשו אדרת שער למען כחש שלא ילבשו אדרת שער שהיה מלבוש מיוחד לנביאים ונזירים למען יוכל להכחיש ולומר שאינו נביא, ושיעור הכתוב -

[יג, ה]
למען כחש ואמר לא נביא אנכי -
שיכחיש לומר איני נביא רק איש עובד אדמה אנכי וזה מלאכתי, כי אדם הקנני מנערי, אדם אחד קנה אותי לפועל לעבוד שדהו, באופן שיהיה לו כבוד יותר לומר שהוא עובד אדמה והוא עבד איש מקנת כסף משיחזיק את עצמו לנביא.

[יג, ו]
ואמר אליו -
כי נביאי שקר אלה היו מתגודדים בחרבות וברמחים ומכים זה את זה כדי שתשרה עליהם הרוח, וכמו שאמר: ויתגודדו בחרבות עד שפך דם עליהם, וכשיכחיש שאינו נביא יבררו לו מן רושם המכות שנשארו בין אצילי ידיו, והוא יכחיש גם זאת ויאמר שהם מכות שהוכה בית מאהביו על שלא הלך בדרך הישר, ועכ"פ יתאמץ להכחיש שלא היה נביא כלל כי יהיה זה חרפה גדולה וכלימת נצח.

[יג, ז]
חרב עורי -
התנבא עוד כי בימים האלה תתעורר חרב על האיש שהוא אומר שהוא רועה של ה', רצה לומר על נביא הישמעאלים והמאמינים בדתו שהיה אומר שה' שלחו להיות רועה העולם, ועל הגבר שהוא אומר שהוא עמיתו וחברו של ה' והוא שוה אליו. הך את הרועה ותפוצין הצאן הישמעאלים המאמינים בו.
ונגד גבר עמיתו אמר: והשבתי ידי על הצערים הם הכהנים שאחריו המצערים עצמם לכבודו להיות פרושים כנודע.

[יג, ח]
והיה בכל הארץ פי שנים בה יכרתו -
ואז תתעורר חרב איש ברעהו עד שלא ישאר רק השלישית, שהם מאמיני האמונה האמתית היא תותר עם מאמיניה.

[יג, ט]
והבאתי -
וגם את השלישית שיותרו אביא באש היסורים לצרפו מן הסיגים, וצרפתים להסר הסיגים, ומוסיף ובחנתים שאחר הצירוף יבחון אותם שנית אם נצרפו כראוי, כמו שבוחנים את הזהב שהוא יותך ויוצרף יותר מן הכסף עד שישאר זהב נקי, רצה לומר שלא אשאיר רק הצדיקים הגמורים עד שהוא יקרא בשמי בתפלה, ואני אענה אותו תיכף, ואני אומר עמי הוא והוא ה' אלהי, כי תחול עליו ההשגחה הפרטית וקרבת האלהים תמיד.