פסוק א
נוטה שמים. הנוטה את השמים לפרשה והמייסד את הארץ ויוצר רוח האדם בקרב גופו וכאומר הואיל וכן הכל שלו ובידו לעשות בכל דבר כרצונו:

פסוק ב
סף רעל וגו'. אל מול העכו"ם הצובאים עליה סביב תהיה כספל ממשקה הממית שכל השותה ממנו ימות כן יכלו ויתמו כל הצובאים על ירושלים
וגם על יהודה. הסף הרעל הזה יהיה גם על יהודה אשר יהיה במצור על ירושלים כי הבאים לצור על ירושלים הכריחו לאנשי ערי יהודה לבוא עמהם בעזרתם לצור על ירושלים וגם המה ילקו בתחלה עם העכו"ם:

פסוק ג
אבן מעמסה וגו'. אל מול העכו"ם הצובאים עליה תהיה כבדת המשא שכל העומסים אותה ישרטו שרטת בבשרם ובידיהם לרוב הכובד ר"ל כל הנלחמים עליה ילקו ולפי שהמשילם לאבן כבדת המשא אמר לשון הנופל באנשים המרימים אבן כבד
ונאספו עליה. אצלה בסמוך לא יכלו ויתמו כל העכו"ם מן הארץ:

פסוק ד
בתמהון. ר"ל יאבדו אבידת הלב כאדם המתמה ומתייאש
בשגעון. ר"ל לא ילחמו כסדר תכסיסי המלחמה
ואל בית יהודה. והבאים לצבא על ירושלים עם הצובאים עליהם אפקח עיני להשגיח בהם שלא יאבדו עם הצובאים הואיל ובאו שלא בטובתם
אכה בעורון. נוסף על התמהון אכם בעורון לא יראו אנה ילכו וידלגו על אנשיהם וירמסם אבל בית יהודה שיהיו עמהם במחנה לא יהיו נזוקים מהם כי המקום ישגיח בהם:

פסוק ה
ואמרו וגו'. אלו הבאים עם הצובאים על העיר בראותה שאינם נזוקים עם הצובאים יאמרו בלבם הנה יושבי ירושלים חזקו אותי בהפגיעם בה' להתפלל עלי שלא אהיה נלקה עמהם כי יודעים המה שבאתי הנה שלא בטובתי ולא יתלו הדבר בזכות עצמם כ"א בזכות יושבי ירושלים:

פסוק ו
את אלופי יהודה. הם הבאים עם העכו"ם אותם יעשה כלפיד אש הבוער בעצים ר"ל הם ישחיתו את הבאים עמהם בראותם שיד ה' היתה בם
וכלפיד וגו'. כפל הדבר במ"ש
ואכלו. ישחיתו מימינם ומשמאלם את הצובאים מסביב
וישבה ירושלים וגו'. כי ירושלים הבנויה אחר שהחריבה טיטוס לא בנויה במקומה שהיתה מאז ולכן אמר שאז תשב ירושלים במקומה הראשון במקום ירושלים הישנה:

פסוק ז
את אהלי יהודה. הם הבאים עם העמים יושבי אוהלים במחנה אותם יושיע ה' בראשונה להכות הבאים עמהם עד לא יצאו אנשי ירושלים להלחם בהם ולהכותם
למען לא תגדל וגו'. כ"א לא ישחיתו בהם עד אשר יצאו מירושלים זרע בית דוד ושאר היושבים שמה תגדל א"כ תפארתם על תפארת בית יהודה הבאים עם העכו"ם הואיל והם היו עמהם ולא השחיתו בהם עד אשר באו בית דוד ושאר יושבי ירושלים:

פסוק ח
יגן ה'. מפני חיל גוג הצרים עליהם
הנכשל בהם. החלש שבהם יתגבר כדרך שגבר דוד על אנשי מלחמתו
כאלהים. יהיו כאלהים וחוזר ומפרש כמלאך ה' ולפניהם יעברו במלחמה בראש העם:

פסוק ט
אבקש להשמיד. אבקש ואעשה כלומר אשים כל רצוני להשמידם:

פסוק י
ושפכתי. ר"ל אתן בשפע על בית דוד וגו' רצון המשכת חן על עצמם ורצון הפצרת תחנונים לפני
והביטו אלי. לשאול משפט להשיב גמול את אשר דקרו ועל משיח בן יוסף יאמר שמת במלחמה כן ארז"ל
כמספד על היחיד. כמו המספד שאדם עושה על מיתת בן יחיד
והמר. יבכו עליו במרירות לב כמו שממררים בבכי על מיתת הבכור:

פסוק יא
כמספד הדדרמון וגו'. מספד גדול מפורסם היה בימים קדמונים להדדרימון בבקעת מגדון וכן יהיה המספד על משיח בן יוסף, ורז"ל אמרו כמספד אחאב שהרגו הדדרמון וכמספד יאשיהו שהרגו פרעה בבקעת מגדון:

פסוק יב
משפחת וגו'. כל משפחה בפ"ע לפרסם את ההספד
ונשיהם לבד. הוא דרך צניעות שלא יהיו מעורבבים עם הגברים
משפחות בית נתן. כן יהיה שם משפחה יקרה בזה הזמן וכן כולם שחושב והולך וזכרם הנביא בנבואה:

פסוק יד
כל המשפחות הנשארות. מלבד אותן המשפחות היקרות הנקובות בשמותן
משפחות. גם הם יספדו כל המשפחה בפ"ע ונשיהם לבד: