פסוק א
יהיה מקור נפתח. יהיה נובע מים מתחת מפתן הבית והוא הנחל האמור בנבואת יחזקאל (מ"ז) והוא המעיין האמור בנבואת יואל (ד) והוא מים החיים האמור בסוף הספר
לבית דוד. לצורך בית דוד ויושבי ירושלים
לחטאת. לקחת ממנו מי חטאת להזות על טמאי מתים כי מי חטאת צריכים שיהיו מים חיים ונובעים
ולנדה. ר"ל לצורך טבילת הנדה ואף שאינה צריכה דוקא ביאת מים חיים או הוא מענין הזיה כמו מי נדה (במדבר יט) וכפל בשמות נרדפים :

פסוק ב
אכרית וגו'. ולתוספות ביאור אמר ולא יזכרו עוד
את הנביאים. הם נביאי השקר
רוח הטומאה. הוא יצר הרע
אעביר מן הארץ. ר"ל היצה"ר לא יהיה עוד ולא ימצא עוד מי שינבא שקר כי תמלא הארץ דעה ויכירו השקר:

פסוק ג
כי ינבא. ר"ל נבואת שקר
ילדיו. אמר לתוספת ביאור כי כבר זכר אביו ואמו
לא תחיה וגו'. לא מהראוי שתשאר חי כי מה שדברת בשם ה' הוא שקר כי מדעתם יכירו השקר ולכן ידקרו אותו אבותיו בחרב בעבור הנבאו בשקר ולא יחוסו עליו:

פסוק ד
יבושו הנביאים וגו'. ר"ל כאשר נביאי השקר ישובו מחטאם ותחול עליהם רוח הנבואה אז הנביאים ההם יבושו כ"א מחזיונו השקר שנבא מאז בהנבאתו עתה נבואת אמת כי יראה ההבדל כיתרון האור מן החשך
ולא ילבשו וגו'. דרך הנביאים היה ללבוש אדרת שער וכן נאמר באליהו וילט פניו באדרתו (מלכים א יט) ולכן אמר הנביאים ההם לא ילבשו אדרת שער כדרך שאר הנביאים וזהו למען יוכל כ"א לכחש ולומר שאינו נביא כי יבוש להזכיר עליו שם נביא לבל יזכר עליו מעשיו הראשונים שהיה מתנבא בשקר:

פסוק ה
ואמר וגו'. מוסב על המקרא שלמעלה לומר למען יכחש ויאמר לא נביא אנכי
איש עובד וגו'. כאומר ואם תשאלו א"כ מדוע אני מתבודד בשדה כדרך הנביאים הנה אין זה בעבור הנבואה אבל זו היא כי מלאכתי בשדה כי איש עובד אדמה אנכי לחרשה ולזרעה
כי אדם וגו'. ר"ל ומה שנבאתי מנעורי גם אז לא דבר בי ה' אלא אדם כמוני מסית הקנה בי קנין הנבואה לנבאות בשקר פתני ואפת:

פסוק ו
ואמר אליו. על כי כל נביא מנביאי השקר כשיעזוב דרכו יוכה בב"ד לכפר אשמותיו לכן אמר ואם מי יאמר אליו מה המכות האלה על הגוף בין כתפות ידיך מקום שלוקין שם מלקות בב"ד כי דרך נביאי השקר המטפלים באלילים להכות עצמם על גביהם ולהתגודד בשרם כמ"ש ויתגודדו כמשפטם (מלכים א יח) וכאלו יאמר לו מן המכות האלה נראה א"כ שעדיין אתה מחזיק במעשיך הראשונים
ואמר. והוא ישיב לו המכות האלה הם אשר הכו אותי בבית מאהבי ר"ל הבית דין המאהבים אותי לה' הם הכוני על אשמותי לשוב לשם להתאהב אליו:

פסוק ז
חרב עורי. אתה החרב עורי על כל אחד ממלכי האומות אשר העמדתיו להיות רועה צאן עמו
ועל גבר עמיתי. ר"ל שהוא עמיתי בדבר זה שהוא רועה צאן עמו כמו שאני רועה ישראל צאן עמי ובדבר זה הוא לי לחבר ודוגמתו שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך (שיר השירים א) והוא כפל ענין במ"ש
הך. אתה החרב הך ויפוצו צאן עמו ויתעו בדרך וילכו לאבדן כי כשמת המלך הוא שר המלחמה יאבדו כל אנשי המלחמה הבאים בצבא
והשיבותי. ואני אשיב ידי על הקטנים הנשארים בביתם להכותם נפש לבל ישאר שארית מה :

פסוק ח
והיה. הדבר הזה יהיה בכל הארץ
פי שנים בה. כי כל האומות כלולות באדום ובישמעאל
והשלישית. היא ישראל:

פסוק ט
והבאתי וגו'. אף את השלישית אביא באש ואצרפם להסיר מהם הסיג כמו שמצרפין את הכסף ר"ל אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים
ובחנתים. ר"ל בהצרות הבאות אבחון את הנשארים אם יעמדו באמונתם כמו שבוחנין את הזהב בכור הצורף לדעת אם הוא נקי מסיג
הוא יקרא. כ"א מהנשארים כאשר יקרא בשמי אז אני אענה אותו למלאות שאלתו
אמרתי. אני אומר שהוא לבד עמי ולא אבחר במי מעכו"ם והוא יאמר ה' הוא אלהי ולא אבחר בזולתו: