[יג, א]
ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד -
אפשר לפרשו כמשמעו,

וכן רז"ל:

הדביקוהו לפסוק יצאו מים חיים מירושלם.
ואמרו: יכול שיתערבו בהן מעינות אחרות?
ת"ל יהיה מקור נפתח לבית דוד מקור אחד הוא לחטאת ולנדה.

ואמרו עוד:

כיון שהגיעו המים לפתח בית דוד נעשה נחל גדול, שנאמר: ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד ולמה שפירש הפסוק כמשמעו, יהיה פירוש לחטאת ולנדה כי עד היום ההוא לא יצאו מים בירושלם בתוך העיר ואז יצאו מים חיים בעיר ולא יצטרכו לצאת חוץ לעיר למי חטאת שצריך שיהיו חיים, כמו שכתוב וכן לנדה שהיא זבה שצריכה מים חיים.

[יב, ב]
והיה, אכרית את שמות העצבים -
שהיו שם טרם גלותם בראשונה, או העצבים שעובדים שם היום.

וגם את הנביאים -
נביאי השקר שהיו שם במקדש ראשון.

ואת רוח הטומאה -
יצר הרע.

[יג, ג]
והיה כי ינבא איש עוד -
אני אעביר הנביאים אבל אם יהיה חוטא אחד שינבא ברוח שקר ויכזב ויאמר כי ברוח האל נבא, וישראל בזמן ההוא תהיה בהם דעה והשכל שיכירו את דברי המתנבא ההוא, אם יהיו דברי אמת או דברי שקר ויאמרו אליו אביו ואמו שהם יולדיו לא תחייה כי שקר דברת בשם ה'.
ויולדיו - הוא תוספת ביאור, כי כבר זכר אביו ואמו ודקרוהו אביו ואמו ויכוהו ויפצעוהו ליסרו.
או פירוש ודקרוהו יהרגוהו, כמו שאמר לא תחיה.

[יג, ד]
והיה ביום ההוא יבושו -
כשיראו שלא יתקיימו נבואתם יבושו.

בהנבאותו -
מקור בתוספת תי"ו.
וכן במשנה:
והלא במאמר אחד יכול להבראות.

ולא ילבשו עוד אדרת שער למען כחש -
כי כן היה מנהג נביאי השקר ללבוש שקים ואדרת שער למען כחש, למען שיוכלו לכחש ויאמינו בהם בני אדם כי הם מראים עצמם בפני בני אדם שהם פרושים ואנשים צדיקים וישרים ולא ידברו כזב, וכשיראו שלא יתקיימו נבואתם יהיה להם בשת ויניחו ממעשיהם ומחזיונם וממלבושיהם ויכחשו בנבואתם ויאמרו שאינם נביאים ולא נבאו מעולם, אלא עובדי אדמה הם ולא יתעסקו בדברים הללו אלא בעבודת האדמה ובמקנה ובקנין.

[יג, ה]
ואמר -
יאמר לשואל אותו איה נבואתו?!
יכחש ויאמר: לא נביא אנכי:

הקנני -
למדני להיות רועה מקנה ומתעסק בעבודת האדמה.

[יג, ו]
ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך -
אם כן שאין אתה נביא מה המכות האלה שבין ידיך?!
כי המכות הם סימן שהיית מתנבא ואביך ואמך הכוך ויסרוך שלא תתנבא.

ואמר אשר הכתי בית מאהבי -
יאמר אין המכות בעבור הנבואה אלא אוהבי הכוני ויסרוני לפי שהייתי משולח ולא הייתי מתעסק בעבודת האדמה בנערותי והיו מכים אותי שאסור משילוח הנערים ואתעסק במלאכה.

וטעם המכות בין הידים, שהיו אוסרים ידיו ורגליו כדי שלא יצא לחוץ.
וטעם הענין הזה לעתיד, לפי שהאל יתברך יעדנו לעתיד ואמר: והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם ואותם שלא יתנבאו יקנאו לאחרים שיתנבאו ויעשו עצמם נביאים כמו האחרים ויכירו אבותם השומעים נבואתם שהיא שקר, ויאמרו להם אבותם: לא תחייה כי שקר דברת בשם ה'.

ואדוני אבי ז"ל פירש הענין הזה:

לעתיד לבא בזמן תחיית המתים ואמר, כי כשיחיו המתים כמו שכתוב בדניאל: ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם – הצדיקים, ואלה לחרפות ולדראון עולם - אותם שכפרו בעיקר וכפרו בתחיית המתים ואותם בינונים שלא כפרו בעיקר אך היו חולמים חלומות שקר ואמרו נבואות מלבם אך לא עבדו עכו"ם, כשיחיו יהיו בידיהם מכות כמו מכות שחין או גרב וזה יהיה שכר לפעולתו ועונשו על שהתנבא בשקר, כדי שיכירוהו בני אדם ויהיה לו בשת כמו שאמר יבשו הנביאים איש מחזיונו בהנבאותו, בעבור נבואת השקר בימים הקדמונים ולא ילבשו עוד אדרת שער כמו שעשו בתחלה שהיו לובשים שקים ובגדי פרושים ועובדי האל בעבור שיאמינו בני אדם שקריהם, ובזמן העתיד כשיראום בני אדם ויכירום יכחש כל אחד מהם ויאמר לא היו דברים מעולם, כי עובד אדמה אנכי, כי אדם הקנני מנעורי, אדם עם הארץ הקנני שם אותי רועה מקנה ועובד אדמה.
ובאמרם לו: מה המכות האלה בין ידיך יאמר הוא: הם אשר הכתי בית מאהבי בבית המדרש הכוני מאהבי על הכתובה שהיינו כותבים והיינו לומדים, או על דבר אחר שיאמר.

[יג, ז]
חרב עורי על רועי -
פירש רש"י ז"ל:

על עשו שהפקדתי על צאן גלותי ועל גבר עמיתי שחברתיו אלי לשמור את צאני כמוני, והך את הרועה מלכות הרשעה.

והחכם ר' אברהם פירש:

שהנבואה הזאת על מלחמות רבות תהיינה בכל הארץ בימי משיח בן יוסף. וטעם רועי כל מלך מעכו"ם שהמשילו השם על הארץ והוא חושב עצמו שהוא כאלהים על כן אמר ועל גבר עמיתי שהוא חושב על עצמו שהוא גבר עמיתי:

הך את הרועה -
השם יתברך יכרית כל רועה מהעכו"ם ותפוצנה צאנו והצערים הם השלטונים והשרים שהם צעירים מהמלכים.

ותרגם יונתן:

חרבא אתגלי על מלכא דבבל וגומר,

ר"ל המשנים של העכו"ם והשלטונים.

[יג, ח]
והיה בכל הארץ -
פירש בכל ארץ ישראל.

ויש מפרשים:

בכל העולם, כי גם מאומות העולם לא ישארו אלא הטובים שיהיו עובדי האל יתברך.

פי שנים -
שני חלקים מהם.

יכרתו יגועו -
מקצתם יכרתו בחרב ומקצתם יגועו בדבר.

והשלישית יותר בה -
ישארו בארץ חיים.

[יג, ט]
והבאתי, באש -
פירש בצרות קשות דומות לאש.
ואמר אש, לפי שהמשילה למצרף הכסף והזהב שהם צורפים ובוחנים באש, כן יהיו הם מצורפים ובחונים בסבלם הצרות הקשות בלב טוב באותו הזמן שיסבלו אותם.

וכן תרגם יונתן:

ואעיל ית תליתאה בעקא בכור דאשא.