[יד, א]
הנה יום בא לה' -
לה' יהיה אותו היום שכבודו וגבורתו באותו הזמן יראה והוא זמן שיבא גוג ומגוג על אדמת ישראל, כמו שנבא יחזקאל הנביא וחלק שללך בקרבך זה אמר כנגד ירושלם כי יחלקו הגוים שלל העיר בקרבה כמו שאמר: ונשסו הבתים.

ויונתן תרגם:

הוא יומא דעתיד למיתי מן קדם ה' ויפלגון בית ישראל ית נכסי עכו"ם בגויך ירושלם.

[יד, ב]
ואספתי -
כלומר שישים בלבם לבא אל ירושלם למלחמה, כמו שאמר בנבואת יחזקאל והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך על הרי ישראל.

ונלכדה העיר -
זאת הצרה תהיה לצרף השלישית שיוותר בה ועליה נאמר בנבואת ישעיה חבי כמעט רגע עד יעבור זעם ונאמר בנבואת דניאל: והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי וגו'.

ונשסו הבתים -
מפעלי הכפל שרשו שסס וכן מי נתן למשסה יעקב עניין בזה ושלל.

ויצא חצי העיר בגולה -
ר"ל שיגלום מן העיר כשבויים אל אהליהם שהם חוץ לעיר, עד כאן יניחם האל יתברך ביד אויביהם לצרף אותם וימלט כל הכתוב בספר ויקבל הצרה בלב טוב ויתר העם לא יכרת מן העיר, כי לא יתנם האל יתברך עוד ביד אויביהם ויתגברו ישראל על האויבים בעזרת האל עמהם, זהו שאמר: ויצא ה' ביום קרב - ביום מלחמה.

תרגום:

מלחמה – קרבא.

וכן טובה חכמה מכלי קרב והדומים לו.

ואמר ביום קרב ולא פירש באיזו מלחמה ופירושו כתרגומו:

כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף,

כי אז היו ישראל בצרה גדולה כי המצריים היו רודפים אחריהם ואמר להם משה רבינו עליו השלום: ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.
וכן אמר: הנה ונלחם בגוים ההם.

[יד, ד]
ועמדו רגליו -
על דרך משל, שיראו אות ומופת בהר הזתים שיבקע.

ופירש החכם הגדול רבינו משה ז"ל:

סבתו, כמו ויברך אותך לרגלי בסבתי כן רגליו, רוצה לומר קיום סבותיו, כלומר הנפלאות אשר יראו אז במקום ההוא אשר הוא יתברך סבתם, כלומר עושם.

ויונתן תרגם:

ויתגלו גבורתיה בעדנא ההיא,

והר הזתים הוא על פני ירושלם, כלומר סמוך לירושלם במזרחה מחציו מזרחה וימה ממזרח למערב יבקע ההר כולו חציו לצפון וחציו לדרום ויהיה ביניהם גיא גדול מאד.

ומש -
יסור, כלומר שיסיר ויעתק חצי ההר ממקומו לצד צפון וחציו לצד דרום והגיא ביניהם.

וכן תרגם יונתן:

ומש – ויתלש,

ומשל האות הזה שיבקעו הגוים הבאים על ירושלם ויפלו הנה והנה.

[יד, ה]
ונסתם גיא הרי -
כשיבקע ההר ינוסו מפני קול הרעש וינוסו אל גיא הרי.
כי יגיע גיא הרים אל אצל -
כי הגיא שיעשה בבקעה ההיא יאריך ויגיע אל אצל והוא שם מקום, כלומר חוץ להרים תהיה הבקיעה ההיא עד אצל וינוסו שם שיחשבו להנצל חוץ להרים וימצאו שם גיא.
כמו כן הרי כמו הרים.
וכן אצילי ידי כמו ידים,
וקרע לו חלוני כמו חלונים,
וחשופי שת כמו חשופים והדומים להם, כמו שכתבנו בספר מכלל.

כאשר נסתם -
רוצה לומר נסו אבותיכם וכן ואותנו הוציא משם והדומים להם.

מפני הרעש -
אמרו כי מה שאמר בישעיה וינועו אמות הספים אז היה הרעש וזה הוא שאמר בתחלת עמוס: שנתים לפני הרעש.

ובא ה' אלהי -
אז יבא השם אלהי כמו שאמר ויצא ה' כמו שפירש כל קדושים עמך כמו וכל קדושים.
וכן: שמש ירח ראובן שמעון מלך שרים והדומים להם, ורוצה לומר קדושים מלאכים על דרך כי מלאכיו יצוה לך, שמה הנחת ה' גבוריך.

וטעם עמך כנגד ירושלם, כמו שאמר בתחלת הפרשה בקרבך.

ויונתן תרגם:

עמך – עמיה.

כמו עמו.

והחכם הגדול הרמב"ם ז"ל פירש הענין:

על ההבטחה הטובה אשר הבטיח את ישראל על ידי נביאיו הקדושים, פירש ובא ה' אלוהים על ידי כל הקדושים עמך המדברים לישראל.

ויונתן תרגם:
ונסתם - תחלת הפסוק,

ויסתתים,

דומה שהיה קורא ונסתם בשקל כי נכתם עונך.

וכן נמצא במקצת הספרים ואמר כי כן קוראים אנשי מזרח ונסתם ואם הקריאה כן יהיה פירוש כן, כי אחרי שיבקע הר הזתים יסתם אחר שעה או שעות או יום או יומים, וזה יהיה יותר אות גדול שיסתם אחר שיבקע, כי הרעש הנמצא בעולם שתבקע הארץ ממנו לא תסתם אחר כן וכן היה בקיעת הארץ לקרח ולעדתו שנסתמה הארץ אחר שנבקעה, כמו שאמר: ותכס עליהם הארץ וזה היה אות גדול.

ופי' כי יגיע גיא הרים אל אצל העמק שנעשה בין שני חציי ההר כשיסתם יגע סתומו אל המקום הגבוה שבהר, שלא תאמר שיסתם חציו או שני חלקיו אלא כולו יסתם עד המקום הגבוה שבהר.
ואצל - ענינו גבוה, כמו: ואל אצילי בני ישראל שענינו גדולי ישראל.
ומה שאמר הרים והר הזתים הוא הר אחד, לפי שבבקיעתו נעשה שנים.

[יד, ו]
והיה ביום ההוא -
ביום שזכר שיהיה בו האות יהיה זה הענין שלא יהיה אור יקרות וקפאון, ופירש על דרך משל שלא יהיה אור היום ההוא בהיר והוא אור יקרות, כמו: וירח יקר הולך ולא אור קפאון והוא קפוא ועבה שהוא כמו חשך ופירש שלא יהיה היום ההוא כלו לא כאור ולא כחשך, כלומר לא ברוחה ולא בצרה, כי שתיהם יהיו בו וכן אמר אחריו: לא יום ולא לילה.

ויונתן תרגם:

לא יהא נהורא אלהין עדי וגליד.

[יד, ז]
והיה יום אחד -
אותו היום יהיה יום מיוחד לה' שיודע בו בגבורותיו ובנפלאותיו שיעשה באותו היום.

לא יום ולא לילה -
לא יהיה כולו יום ולא כולו לילה, כלומר לא יהיה כלו צרה ולא כלו רוחה.

והיה לעת ערב יהיה אור -
לעת הצרה הגדולה שיצא בגולה אז ויצא ה' ונלחם בגוים ההם.

[יד, ח]
והיה, מים חיים -
הוא שאמר בנבואת יואל ומעין מבית ה' יצא וגו' והוא שנאמר בנבואת יחזקאל: והנה מים מפכים ונאמר שם: והיו לנחל גדול, הכל כמו שכתוב שם.

הקדמוני -
המזרחי.

האחרון -
המערבי, הוא שנאמר בנבואת יחזקאל: ובאו הימה אל הים.

בקיץ ובחורף יהיה -
מוצאם שלא ייבשו אלה הנחלים ולא יכזבו מימיהם.

ויונתן תרגם:

בקייטא ובסיתוא יהון נפקין,

וכתב החכם רבי אברהם א"ע ז"ל:
כי זכר קיץ וחורף לפי שהם תקופות יבשות, כי ימי הקיץ הם חמים ויבשים וימי החורף קרים ובאלה הימים יחסרו הנהרות.

[יד, ט]
והיה ה' למלך -
כשיראו הגוים הבאים על ירושלם אלה הנפלאות הנזכרות יכירו כי ה' הוא המולך על כל הארץ ומשגיח בתחתונים ועושה בהם כרצונו והטבעים הופך לעשות רצון יראיו, כי הכל מעשה ידיו.

ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד -
שיכירו כי ה' אחד ואין אלוה מבלעדו וכן שמו יהיה אחד, שלא יזכרו בשם אלוה אחר בעולם אלא שמו לבדו יזכרו, כמו שכתוב למעלה: והיה ביום ההוא נאם ה' צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד.

והחכם ר' אברהם בן עזרא ז"ל פירשו:

בשם המפורש, שהוא שם בן ארבע אותיות וכן כתב ושמו אחד הוא השם הנכבד הנודע על ידי משה רבינו עליו השלום, ויקרא אז בפי הכל ככתיבתו.

וכן החכם הגדול הר"ר משה ז"ל פירשו:

בשם המפורש, כי כל השמות המיוחסים לאל יתברך הם שמות נגזרים אם לפי יחס הפעלות אליו או לפי ההישרה לשלמותו וכאשר רבו אלה השמות הנגזרים, חשבו קצת בני אדם שיש לה' יתברך תארים רבים כמספר הפעולות אשר נגזרו השמות מהם ולזה ייעד בהגיע לבני אדם השגה שתתיר מהם זה הספק, ואמר: ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, ר"ל שכמו שהוא אחד כן יקרא אז בשם אחד לבד והוא המורה על העצם לבד לא שהוא נגזר.

וכן תרגם יונתן:

ותתגלי מלכותא דה' וגו':

[יד, י]
יסוב כל הארץ כערבה -
כל הארץ סביב ירושלם שהיא עתה הרים, כמו שאמר: ירושלם הרים סביב לה תהיה אז מישור כערבה והיא תרום ותגביה על כל הארץ, אף על פי שעתה ג"כ היא גבוה מכל ארץ ישראל מפני ההרים שהם סביב לה היום לא תראה גבהותה כל כך, אבל באותו הזמן שתהיה כל הארץ סביבותיה ארץ מישור תראה גבהותה על כל הארץ, הוא שאמר בנבואת ישעיה: יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא מגבעות ואף על פי שפירושו שם נשא בגדולה ובמעלה, הכל יהיה זה וזה.

מגבע לרמון -
משם יחל המישור.

נגב ירושלם -
לדרום ירושלם.

וראמה -
בתנועת האלף והוא במקום וי"ו עי"ן הפעל כאלף וקאם שאון, אלא שהאל"ף ההיא היא נחה. ופירש וראמה - כמו שכתבנו שתהיה רמה וגבוה על כל הארץ.

וישבה תחתיה -
במקומה תהיה אלא שתארך ותרחב.

שער הפנים -
הוא שנאמר בנבואת ירמיה: שער הפנה ומגדל חננאל נזכר גם כן שם.

יקבי המלך -
מן גורן ויקב וידועים היו אצלם שהיו חוץ לעיר.

ותרגם יונתן:

עד שיחי מלכא.

[יד, יא]
וישבו בה -
פירוש וישבו בה לעולם.

וחרם לא יהיה עוד -
שלא תהיה לחרם ולחרבן לעולם, כמו שנאמר בנבואת ירמיה: לא ינתש ולא יהרס.

[יד, יב]
וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה', המק בשרו -
זה נפול האברים:

והוא עומד על רגליו -
שלא יחיה מתוך החולי אלא בעוד שהוא עומד על רגליו ימסו בשרו ואיבריו.

בחוריהן -
כשתמקנה העינים יהיה מקומם חור.

ותרגם יונתן:

יתמסן בגלגליהון,

וזה המכה הוא שנאמר בנבואת ישעיה: ונתתי בהם אות ושלחתי מהם פלטים וגו'.

[יד, יג]
והיה ביום ההוא ועלתה ידו על יד רעהו -
תפסק ידו כשיחזיק ביד רעהו, כמו שאמר המק בשרו.
וכן: כעלות גדיש בעתו, ותעל שכבת הטל, ועריה עליה.

וכן תרגם יונתן:

ותתליש ידיה עם ידא דחבריה.

[יד, יד]
וגם יהודה -
פירוש גם יהודה שבאו עם הגוים ונלחמו עמהם בירושלם, כשיראו המגפה שישלח ה' בהם יאספו חילם זהב וכסף ובגדים, כמו שאמר ואכלו על ימין ועל שמאל.

ומה שאמר: ואסף, רוצה לומר יאסוף על ידם תחלה ואחר כך יצאו יושבי ירושלם ויבזו גם הם.

ויונתן תרגם:

ואף דבית יהודה וגו'.

[יד, טז]
והיה כל הנותר -
הנותרים הם שהשיבו אל לבם במלחמה ההיא, ושבו אל ה' בכל לבם.

למלך ה' צבאות -
שהם הכירוהו למלך על כל הארץ.

את חג הסכות -
לפי שבאותו זמן תהיה המלחמה ויראו נפלאות הבורא יתברך מדי שנה בשנה לזכרון אותו היום.

[יד, יז]
והיה, ולא עליהם יהיה הגשם -
על הארץ שלא יעלו יושביה, אותה שנה לא ירד עליהם המטר.

[יד, יח]
ואם משפחת מצרים -
ולא עליהם והם לא ירד עליהם מטר כל השנים ולא יצטרכו למטר, אם כן מה יהיה עונשם?
תהיה עליהם המגפה אשר יגוף ה' את כל הגוים שבאו על ירושלם כמו שאמר: המק בשרו.

אשר לא יעלו לחוג -
בעבור שלא יעלו בני מצרים לחוג את חג הסוכות, יהיה להם זה העונש שתהיה בהם המגפה.

ויונתן תרגם:

לא להון יסק נילוס ברם עליהון תהא מחתא דימחי ה' וכו'.

[יד, יט]
זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים -
חטאת מצרים – המגפה,
וחטאת כל הגוים - המטר שלא ירד עליהם, כמו שזכרנו.

חטאת - פירש עונש, כלומר עונש החטאת על זה הדרך, כי לא שלם עון האמורי, רוצה לומר עונש העון.

ותרגם יונתן:

פורענות.

[יד, כ]
ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קדש לה' -
מצילות הם שתולים בצוארי הסוסים והם מקשקשים אותם המצילות יהיו קדש לה', שיעשו מהם סירות לבשל בהם בבית המקדש.

ואלה הסוסים.
יש מפרשים:

שהם הסוסים שימותו במגפה כמו שאמר.

ויש מפרשים:

סוסים העולים שנה בשנה לחוג את חג הסכות, שיקדישו מצילות סוסיהם לעשות מהם סירות לבשל בהם בבית המקדש.

ופירוש על מצילות - כאלו כתוב ומפותח עליהם קדש לה' כן יהיו נודעים כי הם קדש ולא יקח אדם מהם לעצמו אפילו אחת.

ובדברי רז"ל:

מאי על מצילות הסוס?

אמר רבי יהושע בן לוי:

עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ארץ ישראל עד שעה שהסוס רץ ומצל פירוש עד חצי היום שעושה הסוס צל לעצמו מתחתיו.

ורבי אליעזר אמר:

מצלות שתולין לסוס בין עיניו יהיו קדש לה'.

והיה הסירות בבית ה' כמזרקים -
פירש רבים כמזרקים.

וכן תרגם יונתן:

סגיאין כמזרקיא,

כמו שיהיו רבים המזרקים בבית ה' לזרוק בהם הדם, כי הזובחים יהיו רבים כי כל הבאים לחוג יביאו זבחים.

[יד, כא]
והיה -
עוד ירבו הסירות לרוב הזובחים כי לא יספיקו להם אותם שיהיו בבית המקדש, אלא כל סיר בירושלם וביהודה יהיו קדש לה' לבשל בהם זבחי שלמים וכשיבואו הגוים הזובחים יקחו מהם ובשלו בהם.

ולא יהיה כנעני עוד -
תרגם יונתן:

ולא יהא עביד תגרא עוד כמו כנעניה,

נכבדי ארץ שפירש סוחריה, כלומר לא יצטרך בית ה' עוד לסוחר שימכור שם סירות או נחושת לעשות מהם סירות, כי רבים יהיו המתנדבים המקדישים.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

כי על הגבעונים אמר שהיו חוטבים עצים ושואבי מים בבית המקדש לא יהיו שם עוד כי מגדולי העכו"ם יהיו עובדי הכהנים.

וכן פירש:

וגם מהם אקח לכהנים וללוים.