[ב, א]
ואשא -
במראה הזאת שב לראות מראה אחרת שהיא מבוארת מן הראשונה, כי הבין ממנה כי הקרנות הם לנגח, כמו: וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו, אבל לא הבין מי היו אלה הקרנות.

ד' קרנות -
הם ד' מלכיות והם:
מלכות בבל,
מלכות פרס,
ומדי,
ומלכות יון.

וכן תרגם יונתן:

ארבע מלכוון,

וארבעתם הרעו לישראל, כמו שפירש המלאך אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם.

[ב, ב]
ואמר, אשר זרו -
נגחו עוד אותם עד שזרו אותם הנה והנה כל אחת מהקרנות בזמנה הרעו להם, כי מלכות פרס אף על פי שהעלם מהגלות בתחלת מלכותם אחרי כן הרעו להם בימי ארתחששתא הראשון ובימי אחשורוש עד שנת שתים לדריוש.

[ב, ג]
ויראני ה' ארבעה חרשים -
אומנים כמו חרש עצים, כלומר לגדע הקרנות כלומר כל מלכות תהיה חרש לה לגדע המלכות הקודמת לה, כי מלכות בבל נפלה ביד פרס ומלכות פרס נפלה ביד יון ויון ביד רומי, ורומי תפול ביד ישראל.
או יהיה החרשים משל על המלכים שרי מעלה הממונים על המלכיות.

ורז"ל פירשו הפסוק:

לימות המשיח, ואמרו: מאן נינהו ארבע חרשים?

א"ר שמעון חסידא:

משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק.

[ב, ד]
ואמר, כפי איש לא נשא ראשו -
נגחו וזרו אותם כשיעור שלא נשא איש מבני ישראל ראשו מפניכם, כפי פירוש כשיעור.
וכן: איש כפי אכלו
וכן תרגם יונתן:

ולא שביק אינש להלכא בקומה זקופה.

לידות -
להשליך, כמו: וידו אבן בי.

[ב, ה]
ואשא -
במראה הזאת שב לראות מראה אחרת.
ויתכן שתהיה מראה זאת עתידה לימות המשיח כמו מראות יחזקאל, שמדד המלאך ירושלם ארכה ורחבה.

חבל מדה -
חבל שמודדין בה וזה האיש היה מלאך אחר לא הדובר בו.

[ב, ו]
ואמר, למד -
מקור, מן מדד כמו: לרוס את הסלת מן רסס, רב לכם סוב מן סביב:

[ב, ז]
והנה - ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז -
והוא לא אמר לו, לפי שהמלאך הזה היה דובר בו מתחילה אמר לו שידבר אליו זה, כי אף על פי שראה המלאך מודד ארץ ירושלם ורחבה.

פרזות תשב -
כלומר מחוץ לעיר ישבו רבים כי לא תכיל אותם העיר אף על פי שתארך ותרחב מאד ממה שהיתה ישבו חוצה לה רבים ערי פרזות מאין חומה דלתים ובריח, כי בבטחה ישבו שלא יפחדו מאדם כי אני אהיה לה חומת אש.

[ב, ח]
ויאמר, הנער -
אפשר כי נער היה בשנים בהנבאו כמו שמואל וירמיהו.
או היה משרת נביא אחר גדול ממנו, לפיכך קראו נער כמו ויהושע בן נון נער.

[ב, ט]
ואני אהיה, חומת אש -
שלא יגע אדם בהם לרעה, כמו שלא יגע באש שלא יכוה אותו.

ולכבוד אהיה בתוכה -
ענין הכבוד החופף עליהם כמו שכתוב בנבואת ישעיה, וברא ה' על מכון הר ציון וגו'.

[ב, י]
הוי הוי -
לשון קריאה והכפל לחזק.
וכן: הוי ציון המלטי.

ונוסו מארץ צפון -
אמר כנגד הנשארים בבבל שלא עלו בראשונה שימהרו לצאת ולשוב ירושלם ולבנות הבית כי הגיע זמנו, זהו ונוסו כוי"ו נרדם ורכב וסוס, ומורה על מלה חסרה, כלומר צאו ונוסו.

כי כארבע רוחות השמים -
ר"ל כי זה שאמרתי שיצאו מהגלות לא אמרתי אלא אותם שגלו לבבל, כמו שאמר יושבת בת בבל כי השאר רחוקים הם מהם כי אני פרשתי אותם בגלות, כמו ארבע רוחות שהם רחוקות זו מזו ארבע פאות העולם מזרח רחוק ממערב וצפון רחוק מדרום, כן רחוקים ישראל זה מזה בגלותם ולא הגיע זמנם לצאת עדיין אלא גלות יהודה הגיע זמנו לצאת, לפיכך אמר: הוי ציון המלטי והוא שבט יהודה ובנימין כי הם היו יושבים בציון.

ורז"ל דרשו:

בארבע רוחות - כמו שאי אפשר לעולם בלא ארבע רוחות, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל.

[ב, יב]
כי כה אמר, אחר כבוד שלחני -
אחר הכבוד שהבטיח אתכם, כמו שכתוב בנבואה למעלה שתכליתה ולכבוד אהיה בתוכה, אחר זה שלחני אל הגוי השוללים אתכם, כי אין די לאל יתברך בטובה שישלם לכם תמורת הרעה שהגיע לכם בגלות, עד שיקח נקמה מאויביכם אשר שללו אתכם.

כי הנוגע בכם -
הנוגע בכם לא ינקה כאדם שנוגע בבבת עינו והיא אישון העין שינקר אותו אם יגע בו בחזקה, כן הנוגע בכם להרע יגע בנפשו.

[ב, יג]
כי הנני, והיו שלל לעבדיהם -
ר"ל האומות יהיו שלל לישראל שהיו עבדיהם בגלות.

וידעתם -
אז בהגיע זאת הנבואה תדעו כי ה' צבאות שלחני וזה יהיה לעתיד בימות המשיח.

[ב, יד]
רני ושמחי -
יתכן לפרש נבואה זו עד ממעון קדשו עתידה לימות המשיח, בעבור שאמר ונלוו גויים רבים.

הס כל בשר -
ולא ראינו זה בבית שני אלא ששאר כל הפרשה ענינה בבית שני, שדבר על יהושע ועל זרובבל.

[ב, טו]
ונלוו -
מבואר הוא והוא לשון חבור.

[ב, טז]
ונחל, יהודה -
שהוא חלק האל יתברך אז ינחל אותו האל יתברך שיהיה נחלתו על אדמת הקדש שיצא מהגלות ויהיה נחלת האל על אדמת הקדש, והפסוק הזה כמו כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וזכר יהודה לפי שהוא ראש ממלכות ישראל ואם בבית שני, יהודה הוא ששב מהגלות.

[ב, יז]
הס -
שתוק, כמו שפירשנו.

כי נעור ממעון קדשו -
הוא השמים ואמר נעור ע"ד משל כאיש אשר יעור משנתו, ע"ד שאמר: ויקץ כישן ה'.
ונעור - מבנין נפעל מנחי העי"ן על משקל נבון נכון, אעפ"י שהם בקמץ הנו"ן וזה בצר"י