[ג, א]
ויראני -
השטן משל לסנבלט וחבריו שהיו שוטנים אותם ומשביתים ממלאכתם.

ויונתן תרגם:

וחטאה קאים על ימיניה לאסטנא ליה.

[ג, ב]
ויאמר ה' -
הוא המלאך ונקרא בשם רבו וכן בדבר גדעון ובמקומות אחרים.

ויגער ה' -
הוא האל יתברך.

הבוחר בירושלם -
לבנותה ולא תוכל לשטנו.

הלא זה אוד מוצל מאש -
כמו אוד הדולק שיסירו אותו מהאש שלא ידלק עוד וכן זה מוצל מאש הגלות לבא לירושלם ולבנות הבית ולכהן בו.

ורז"ל דרשו בו:

כמשמעו שהיה עם צדקיהו ואחאב אשר קלם מלך בבל באש והם נשרפו והוא נצול, כמו שאמר בדרש ההוא, וכן תרגם יונתן.

[ג, ג]
ויהושע היה לבוש בגדים צואים -
פירש כי זה משל על בניו שנשאו נשים נכריות.

וכן תרגם יונתן:

ויהושע הוו ליה בנין דנסבין להון נשין דלא כשרן לכהונתא.

וכך אמרו רז"ל:

כי על עון שהיו בניו נושאין נשים שאינם הגונות לכהונה ולא מיחה בידם אמר זה, שנאמר ויהושע היה לבוש בגדים צואים, וכי דרכו של יהושע היה ללבוש בגדים צואים?!
אלא שהיו בניו נושאים נשים שאינם הגונות לכהונה ולא מיחה בידם.
וכן כתוב בעזרא: וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יהוצדק ואחיו וגו':

[ג, ד]
ויען -
המלאך אמר אל המלאכים האחרים העומדים לפניו כי הוא היה גדול מהם והוא היה שולחם
ותרגם יונתן:

לדמשמשין קדמוהי.

הסירו -
רמז שיבדילו מהנשים הנכריות.

עונך -
פירש כי הבגדים הצואים הם משל לעון.

מחלצות -
הם חליפות בגדים נקיים וזה משל על הזכיות, כלומר כיון שיוסר העין יראו בך הזכיות.

וכן תרגם יונתן:

ואלבש יתך זכוון.

[ג, ה]
ואמר -
אמר זכריה הנביא אמרתי אל המלאך ישימו צניף טהור על ראשו אחר שצוית להסיר הבגדים הצואים מעליו והלבש אותו מחלצות, ציווה גם כן שישימו צניף טהור על ראשו לחנכו להיותו כוהן גדול, שהיתה מצנפת על ראשו.

וילבישוהו בגדים -
וכבר הלבישוהו בגדים כי הנה אמר והלבש אותך מחלצות קודם שזכר זכריה הנביא.
וכן: וירם תולעים ויבאש וכבר באש כי כל דבר יבאש קודם שירם תולעים.
וכן: הן אתה קצפת ונחטא והדומים להם.

ומלאך ה' עומד -
כן ראה במראה הנבואה כי עד שישימו הצניף הטהור על ראשו עמד מלאך ה' שלא הלך מעיניו.

[ג, ו]
ויעד מלאך ה' -
העיד בו זה הדבר, כמו: העדותי בכם, העד העיד בנו האיש, ונפתחה העי"ן מפני שהיא גרונית כי היה משפטו.
ויעד - כמו וישב את כל הרכוש:

[ג, ז]
כה אמר, תדין את ביתי -
לפי שהיה כוהן גדול ועל פיו יעשו שאר הכהנים.

ונתתי -
אתן לך והוי"ו כוי"ו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו.

מהלכים בין העומדים האלה -
הם המלאכים שהם עומדים וקיימים לעולם, ר"ל תלך ביניהם וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף.

ויונתן תרגם:

ובאחיות מיתיא וגו'.

[ג, ח]
שמע נא, ורעיך -
שאר הכהנים.

כי אנשי מופת המה -
ראויים הם להעשות להם מופת על ידם.

ורז"ל דרשו:

מאן נינהו אנשי מופת?
אנשים שנעשה להם מופת זהו חנניה מישאל ועזריה.

כי הנני מביא את עבדי צמח -
פירש בו זה זרובבל.
וטעם מביא וכבר בא, ר"ל להגדיל עוד מעלתו ותצמח גדולתו כצמח האדמה שהולך וגדל.
וכן אמר עוד למטה: הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה'.
וכן אמר חגי הנביא: אקחך זרובבל וגו' כמו שפירשנו.

ויש מפרשים:

כי צמח זה המלך המשיח אמר, אף על פי שזאת הישועה אני מביא לכם עוד אביא לכם ישועה גדולה ממנה בזמן שאביא את עבדי צמח.

ועוד דרשו בו:

כי המשיח מנחם שמו ומנחם בגימטריא צמח.

וכן תרגם יונתן:

ית עבדי משיחא.

[ג, ט]
כי הנה האבן -
הוא אבן הבדיל שמיישרין בו הבנין.
או פירש האבן שישימו תחלה ישימנה זרובבל לפני יהושע, כמ"ש למטה והוציא האבן הראשה.

על אבן אחת שבעה עינים -
על כל אבן ואבן יהיו שבעה עינים, ר"ל שמירות רבות מאת האל ית' מפני הצרים החושבים להשבית מלאכתם, ואלה הם שבעה עיני ה' שאמר למטה.

ושבעה -
הוא סך חשבון על הרוב אינו שבעה דוקא.
וכן: שבע כחטאתיכם,
שבע ייפול צדיק וקם והדומים.

ואבי אדוני ז"ל פירש:

שבעה דווקא והם יהושע עזרא זרובבל נחמיה וג' נביאים חגי זכריה ומלאכי.

ותרגם יונתן:

שבע עיינין חזן ליה.

הנני מפתח פתוחה -
כאלו הייתה האבן קשורה כל הימים שבטלו המלאכה ועתה יפתח אותה וישם אותה בבנין.
ויתכן לפרשו מענין ופתחת עליהם פתוחי חותם ולפי שהשלמת תכונת האבן היפה הציורים והפרחים והכפתורים שיציירו בה בפתוח אמר כן על דרך משל, כלומר הנני משלימם לבנין בכל תכונתה.

ומשתי -
פעל יוצא לא משו פעל עמד וזה יהיה בזמן שהבטיחו הנביאים את זרובבל להגדיל מעלתו, כמו שאמר חגי: אקחך זרובבל ואמר זכריה: הנני מביא את עבדי צמח ואז יהיו ישראל בשלום בבית שני, לפיכך אמר: תקראו איש לרעהו.

עון הארץ -
אפשר כמשמעו.
או יהיה פירוש עונש כמו: כי לא שלם עון האמרי, כלומר שיסיר מהם בזמן ההוא כל רע וכל צרה ויחיו בשלום.

[ג, י]
ביום ההוא, תקראו -
מרוב שלום שיהיה לכם.