[ד, א]
וישב, ויעירני -
בשאר המראות אמר ואשא עיני כי ראה מעצמו, אבל זאת המראה המלאך העירו לראותה.

יעור משנתו -
מבנין נפעל ופירש הוא העירני ואני נתעוררתי כאיש אשר יעור משנתו.

[ד, ב]
ויאמר -
ויאמר כתיב והוא ספור דברי הכתוב וקרי ואמר והקרי דברי זכריה.

וגלה -
במפיק ואיננה לנקבה נסתרת וכמוהו: כבכורה בטרם קיץ ותעלומה יוציא אור לא גשמה ביום זעם.

ושבעה נרותיה עליה -
כמו מנורת התורה. והאמצעי הוא רמז לענין האלוה המחבר בין ההפכים, וכן שבע כפולות הם הפכים והמנהיגים לעולם שהיא כלו הפכים ז' כוכבי לכת והעולם שש צלעות ושלשה מישרים ובעל הצלעות הוא השביעי והוא הנקודה וכן גוף כל דבר, אלא שבעל ספר יצירה זכר בעולם שש צלעות לששה צדדים והיכל הקדש מכוון באמצע, זכר הדבר הנכבד שבכל הנוצרים.

עליה -
על המנורה והגולה למעלה מהם והראה לו זאת המראה, להודיעו כי האל יתברך יאיר לישראל הפך מה שהיו בחשכה.

שבעה ושבעה מוצקות לנרות -
שבע מוצקות היו לה לכל נר מצוקה אחד.

ורש"י ז"ל פירש:

שבעה ושבעה מוצקות לכל נר שבעה מוצקות.

מוצקות - שם תאר במקום פעל שהיו מוציקות שמן מנר לנר.

[ד, ג]
ושנים זיתים -
ועוד ראיתי שנים זיתים על המנורה או על הגלה ואחד הוא.

אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה -
כמו משמאלה, אבל אמר כי על הגלה היו ולמטה אמר על ימין המנורה ועל שמאלה והענין אחד.

[ד, ד]
ואען -
מבואר הוא.

[ד, ה]
ויען -
מבואר הוא.

[ד, ו]
ויען לא בחיל ולא בכח -
כמו שראית מעשה המנורה נעשה מאליו בלא אדם עורך את הנרות ומציק בהם את השמן, כן יעשה בנין הבית בלא כח אדם אלא ברוח האל יתברך וברצונו, ועוד יפרש לו המראה דרך פרט.

[ד, ז]
מי אתה הר הגדול -
אמר כנגד סנבלט וחבריו השוטנים אם תהיה כהר הגדול תהיה לפני זרובבל למישור ולא תוכל לעמוד לפניו להשבית המלאכה.

והוציא את האבן הראשה -
כמו שהוציא את האבן הראשה כשהחל הבנין ביום כ"ד לחודש התשיעי, כן ישלים המלאכה.

תשואות חן חן לה -
כאשר שם זרובבל האבן הראשה בבנין, שם אותם בתשואות והמון רב.
ואמרו כל העם חן חן לה לאבן הזאת מאת האל יתברך והכפל לחזק הענין כמו שלום שלום לרחוק.

[ד, ח]
ויהי דבר ה' -

[ד, ט]
ידי זרובבל תבצענה -
ר"ל תשלימנה וכן והיה, כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון ישלים.

[ד, י]
כי מי בז ליום קטנות -
כי כשהתחילו לבנות השביתו צריהם מלאכתם והנה היום ההוא יום תשואות קטנות היה והיו בוזים לאותו יום כל השנים ששבתה המלאכה ועתה כשיראו האבן הבדיל ביד זרובבל ישמחו.

האבן הבדיל -
הוא אבן המשקולת אשר ביד הבנאי ליישר הבנין והוא חסר הנסמך, כאלו יאמר האבן אבן הבדיל ואותה המשקולת עושין אותה מבדיל או מעופרת ונקראת אבן, כמו: לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן.

שבעה אלה -
פירש מה שאמר למעלה על אבן אחת שבעה, עינים אלה הם עיני ה' שהם משוטטים בכל הארץ והוא רואה המצירים לישראל וישמרם מידם שלא ישלטו בהם.

[ד, יא]
ואען -
ענין המנורה הבין כי להראות אורה ושמחה הראה לו והמלאך פירש לו דבר המנורה שהיא נעשית מאליה, להראותו כי לא בחיל ולא בכח ועתה שאל לו מה עניין שני זתים וענין שתי שבלי זיתים וענין שני צנתרות הזהב, ואם לא נזכר במראה משאלתו, נלמד שראה אותם וענה לו המלאך על שתי השאלות בקצרה וברמז ואמר לו שאלה שני בני היצהר והנביא הבין תשובתו.

[ד, יב]
ואען, שתי שבלי הזתים -
מהזתים האלה היו נופלים שני ענפי זתים שהיו נדרכים ביד שתי צנתרות הזהב והיו נדרכים מאליהם.
ופירש ביד - בתוך והנה הזתים היו נדרכים בתוך הצנתרות והשמן נופל מהצנתרות אל הגולה ומהגולה יוצא למוצקות ומהמוצקות לנרות, ודמה הענפים לשבלים לפי שהיו מלאים גרגרי הזתים כמו השבלים שהם מלאים גרגרי החטה צנתרות הם כלים כמין צפחת.

ותרגם יונתן:

אסקריטון דדהב.

וכן תרגם אונקלוס:

כצפיחית בדבש איסקריטון בדבשא.

המריקים מעליהם הזהב -
השמן הזך כזהב וכן כוס זהב בבל ביד ה' היין הזך והנקי.

[ד, יד]
ויאמר אלה שני בני היצהר -
יצהר הוא השמן, כמו: דגן תירוש ויצהר, לפיכך קרא אותם זתים והם זרובבל ויהושע וקראם בני היצהר לפי שנמשחו בשמן המשחה זה למלוכה וזה לכהונה.

העומדים על אדון כל הארץ -
שמזומנים לעשות רצונו.
ותרגם יונתן:

אילין תרין בני רברבין דקיימין קדם ריבון כל ארעא,

וענין שתי הזתים ושתי שבלים ושתי צנתרות לא נתפרש לאיזה עניין היו משל והנה הזתים משל לזרובבל ויהושע ושני השבלים היוצאין מהן משל למעשיהם שהחלו בידיהם בבנין הבית ושני צנתרות משל לנחמיה ועזרא הבאים אחריהם ועל ידי ארבעתם יצאה אורה וטובה לישראל.