פרק יב, א
משא דבר ה'. הוא גמר זה הדבר שהתחיל לדבר בפורענותן של אוכלי ישראל על בבל וכיוצא בו.

פרק יב, ב
סף רעל. כלי תרעלה כמו בדם אשר בסף (שמות יב) רעל לשון שממון אוטם הלב והאברים שאין להם כח כאדם המעוטף בשמלה כמו (נחום ב) והברושים הרעלו (ישעיה ו) השרות והרעלות, בלשון משנה מצינו ערביות רעולות אונבלופמנט"א בלע"ז. וגם על יהודה. יטילו הגוים אשר יהיו במצור על ירושלים שיהיו בית דוד מבפנים והעכו"ם יצורו עליהם ויבאו גם בני יהודה על כרחם לצור על ירושלים כן תרגם יונתן.

פרק יב, ג
אבן מעמסה. אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמסה על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו.

פרק יב, ד
אכה כל סוס. הצובאים שם בתמהון ועורון ואת רוכביהם בשגעון אבל על בית יהודה שהם על כרחם מן הצובאים אפקח עיני להגין עליהם מן המכה הזאת.

פרק יב, ה
ואמרו אלפי יהודה בלבם, כשיראו שאר הצובאים נגפים במגפה זו והם ניצולים. אמצה לי יושב ירושלם וגו'. יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם.

פרק יב, ו
אשים את אלופי יהודה. ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם. ככיור אש. כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם. תחתיה. במקומה.

פרק יב, ז
והושיט ה' את אהלי יהודה בראשונה. בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח"כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם (לקמן יד). למען לא תגדל. להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילנו.

פרק יב, ח
הנכשל בהם. החלש שבהם. כאלהים. כרברבין כמלאכים. כמלאך ה' לפניהם. יצלחון כמלאכא דה' קדמיהון.

פרק יב, ט
אבקש להשמיד. אבקש בהשמדתם ואדקדק בעוונם ורבותינו פירשו לזכות אבקש בנוגני שלהם אם יש להם זכות אניחם ואם לאו אשמידם.

פרק יב, י
רוח חן ותחנונים. שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני. רוח. טלנ"ט בלע"ז. והביטו אלי את אשר דקרו. תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו והביטו להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלותם. וספדו עליו. על אותו הרג. כמספד על היחיד. כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה.

פרק יב, יא
כמספד הדדרמון בבקעת מגדון. אין ענין הדדרימון בבקעת מגדון אלא שני מספדות הן כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד שנאמר (מלכים א כב) ותעבור הרנה במחנה והוא הספד וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון שנאמר (דברי הימים ב ל"ה) ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם וגו'.

פרק יב, יב
בית נתן. הנביא ויש אומרים נתן בן דוד כמו שנאמר (שמואל א ה) שמוע ושובב ונתן ושלמה.

פרק יב, יג
בית לוי. הכהנים והלוים. משפחת השמעי. שמוע בן דוד, בתחלה כלל הכתוב משפחות בית דוד ואח"כ פרט כל אחת ואחת.

פרק יב, יד
כל המשפחות הנשארות. לבית דוד. ונשיהם לבד. משום צניעות ולמה משפחות הכהונה והממלכות כדי להחזיר להם כתריהם כמו שנאמר בראש הספר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ.