פרק יד, א
הנה יום וגו'. חביב להקב"ה. וחולק שללך בקרבך. שלל שתשללו מאויבים יחלקו יושביך בקרבך וכן תרגם יונתן ויפלגון בית ישראל נכסי עממיא בגויך ירושלם.

פרק יד, ב
ויתר העם לא יכרת. לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו.

פרק יד, ג
כיום הלחמו ביום קרב. כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף.

פרק יד, ד
מחציו. מאמצעיתו. מזרחה וימה. מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך. ומש חצי ההר צפונה וגו'. חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן מצינו חציו נגבה לצד דרום ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב.

פרק יד, ה
ונסתם גיא הרי. יונתן תרגם ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום. כי יגיע. גובה גיא שיהיה בין ההרים. אל אצל. אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיה מא) ומאציליה קראתיך ופירושו לשון גובה. ונסתם. בראותכם המופת הגדול הזה. כאשר נסתם מפני הרעש (שם) ויניעו אמות הסיפים ביום שנתנגע עוזיה. כל קדושים. מלאכים.

פרק יד, ו
לא יהיה אור יקרות וקפאון. יונתן תרגם לא יהיה נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהיה. יקרות לשון כיקר כרים (תהלים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך. וקפאון. קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י).

פרק יד, ז
והיה יום אחד. והיה הדבר הזה יום אחד מיומו של הקב"ה הוא היום ידוע שהוא להכנת ישעו של הקב"ה. לא יום ולא לילה. לא אור נוגה באור של עולם הבא, שנאמר (ישעיה ל) ואור החמה יהיה שבעתים כאור וגומר, ולא לילה ולא עת צרה כצרת שיעבוד מלכויות שמקודם ימות משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד. והיה לעת ערב. קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן תרגם יונתן לא כנהור יומא ולא כקבל ליליא.

פרק יד, ח
והיה ביום ההוא. כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב. יצאו מים חיים מירושלים. וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד הים הקדמוני שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל ים המערבי הוא המעיין שניבא יואל (שם ד) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מז) וימד אלף ויעבירני במים וגו'.

פרק יד, ט
יהיה ה' אחד. שכל האומות יעזבו את הבליהם ויודו לו שהוא אחד ואין עמו אל נכר. ושמו אחד. שיהא שמו נזכר בפי כולם.

פרק יד, י
יסוב כל הארץ. יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהי כל העולם כולו מישור וירושלים הר כדי שתראה גבוה על הכל. מגבע לרמון נגב ירושלים. שנינו בתוספתא דסוטה נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקשין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור. וראמה. מתוך שכל סביבה מישור תראה היא גבוהה. וישבה תחתיה. במקומה. עד שער הפנים ומגדל חננאל. גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר עד יקבי המלך תרגם יונתן שיחי דמלכא פושיי"ן בלע"ז וכמו (ב"ק נ,) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הם בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו ומדרש אגדה יקבי מלך ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים.

פרק יד, יא
וחרם לא יהיה. העיר עוד.

פרק יד, יב
המק בשרו והוא עומד. זה ניפול איברים.

פרק יד, יג
תהיה מהומת ה' רבה בהם. לערבב חכמתם להפכם לשגעון. והחזיקו איש ביד רעהו. יאחז בו להרגו. ועלתה ידו. כל דאלים גבר.

פרק יד, יד
וגם יהודה. על כרחה תלחם על ירושלים.

פרק יד, טו
כמגפה הזאת. המפורשת למעלה המק בשרו.

פרק יד, טז
את חג הסוכות. כמו שפירשו רז"ל במסכת עכו"ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כדאיתא בשמעתא ראשונה (דף ג').

פרק יד, יז
הגשם. גשמים ממש להצמיח פירות ארצם ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם כך למדתי בתוספתא דסוכה.

פרק יד, יח
ואם משפחת מצרים לא תעלה. והן אין צריכים לגשמים שנילוס עולה ומשקה אותם. ולא עליהם. תהיה הגשם שלהם כלומר לא ישקה אותם נילוס וכן תרגום יונתן לא עליהון יסק נילוס. תהיה המגפה. של רעב. אשר יגוף ה'. זאת תהיה עונש מצרים ועונש כל העכו"ם כמו שאמר לא עליהם יהיה הגשם.

פרק יד, כ
על מצילות הסוס. על הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותן יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם ולסירות לבשל בשר זבחים לרוב. והיה הסירות. שהם היו לדשן את הדשן אף הם יהיו של זהב ושל כסף כמזרקים אשר לפני המזבח.

פרק יד, כא
ולא יהיה כנעני. לא יצטרכו לסחורה כמו (ישעיה כ"ג) כנעניה נכבדי ארץ, דבר אחר: אין כאן עני.