פרק ד, ב
וגולה על ראשה. כמו (יהושע טו) גולות עלית לשון מעיין כמין ספל גדול עגול. ושבעה נרותיה. כמין בזיכין שנותנין השמן והפתילה לתוכה. שבעה ושבעה מוצקות. לכל נר ונר באין שבעה צנורות קטנים שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות לכל נר ונר.

פרק ד, ג
ושנים זתים עליה. אצלה שני אילנות שהזיתים גדילים בהם. אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה וגו'. וכאן לא פירש על שני צנתרות זהב האמורות למטה בפרשה והם כמין עריבות ועדשים של בית הבד, שהם עומדים אצל הזיתים והזיתים נחבטים מאיליהם לתוך הצנתרות ומתחממות שם כבמעטן ונעצרים שם בבית הבד, והשמן נופל לתוך הצנתרות ומהצנתרות לתוך הגולה ומהגולה אל המוצקות, ומהמוצקות אל הנרות והמוצקות והנרות ארבעים ותשע, היו רמז לאור שלעתיד לבא אור החמה יהיה שבעתים כאור של שבעת ימים ארבעים ותשע על אור של יום בראשית.

פרק ד, ד
מה אלה אדוני. מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו.

פרק ד, ו
זה דבר ה' אל זרובבל. זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו, כך לא בחיל ולא בכח שבכם תעשו את בנין ביתי. כי אם ברוחי. אני אתן רוחי על דריוש ויניח לכם (ס"א ויצוה לכם) לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים, כמו שכתוב בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם.

פרק ד, ז
מי אתה הר הגדול. שרי עבר הנהר תתני פחת עבר נהרא ושתר בוזני וכנותהון שבטלתם המלאכה עד כה, מעתה תהיה לפני זרובבל מישור אין לכם שררה וגדולה עוד עליו. והוציא את האבן הראשה. האדריכל יקח את אבן הבדיל בידו להיות אדריכל בראש הבונים, והם יבנו הכל כפי דבריו אשר יצוה בבנין נאה ומפואר. תשואות חן חן. יהיה לה לאותה האבן שהכל יאמרו מה נאה בנין זה העשוי על ידי אבן המשקולת הזאת, תשואות חן כמו תשואות נוגש (איוב לט), כמו תשואות מליאה עיר הומיה (ישעיה כב), קול שאון (שם סו) כולם לשון השמעת קול הם.

פרק ד, ט
ידי זרובבל יסדו הבית הזה. מתחילה ועד סוף בימי כורש הראשון. וידיו תבצענה. אותו עתה, תבצענה לשון גמר הוא, כמו (שם) כי יבצע ה' כל מעשהו.

פרק ד, י
כי מי בז ליום. שיוסד הבית אשר הוקטן בעיניהם כמו שנאמר (בעזרא ג) ורבים מהכהנים אשר ראו הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ובנבואת (חגי ב) הלא כמוהו כאין בעיניכם ישמחו עתה כשיראו את האבן הבדיל התלויה בחוט המשקולת, אשר ביד אדריכל ראש הבונים שמכוון בה ראש הפינה וזו תהיה ביד זרובבל. שבעה אלה. על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש וכן תרגם יונתן: שבעה נדבכין כאילין. עיני ה' המה משוטטים. ולו נראה לעשות כן והוא ראה את זרובבל זה הגון לדבר.

פרק ד, יא
מה שני הזיתים. מה רמז הם ומה רמז שני שבלי זיתים טרוק"י בלע"ז קבוצת זיתים בענף כעין שבולת.

פרק ד, יב
אשר ביד שני צנתרות. כלומר אצל שני הצנתרות כמו ראו חלקת יואב אל ידי (שמו"ב יד). המריקים מעליהם. את השמן הזה הצלול וטוב להאיר כזהב כמו (איוב לז) מצפון זהב יאתה.

פרק ד, יד
שני בני היצהר. קרן כהונה ומלכות הנמשחים בשמן המשחה. העומדים על אדון כל הארץ. לבקש מלפניו להחזיר את גדולתם. שני בני היצהר. יצר טוב ויצר הרע מתהפך לטוב בזכות התורה.