פרק ה, א
מגלה עפה. רבותינו פירשו כפולה, ואמרו שהתורה כתובה בה ולמדו מכאן שהעולם אחד מג' אלפים ומאתים בתורה, כדאיתא בעירובין (דף כא) ויונתן תרגם: מגילתא פורחא פורחת באויר, ולפי פשוטו של פרשה מגלת פורענות היתה, והוא שראה (יחזקאל ג) וכתוב אליה קנים והגה והי.

פרק ה, ג
זאת האלה. זאת שכתוב בה פורענות נקמת שבועות שקר. היוצאת. עתה מבית קדשי הקדשים מלפני השכינה להתהלך על פני כל הארץ, וזהו ארכה עשרים ורחבה עשר כמדת פתח העזרה וההיכל אשר תצא דרך שם. כי כל הגונב. עד עכשיו. מזה כמוה נקה. מזה הפורענות כמו שהוא מפורש בה נקה ולא נשתלם פורענות יחידים העוברים על התורה, אלא המתין עד שנתמלאת סאת כולם ולקו כולם כאחד בחורבן ובגולה, וכן כל הנשבע לשקר עד הנה מזה הפורענות כמו שהמגילה הזאת מגדת נקה ולא נשתלם אבל מכאן ואילך.

פרק ה, ד
הוצאתיה לשוט בארץ ולנקום מן הגנבים והנשבעים לשקר מעכשיו ובא אל בית הגנב וגו'.

פרק ה, ה
שא נא עיניך וראה. עוד יוצאת אחרת שתצא מבית קדש הקדשים.

פרק ה, ו
ואומר מה היא. היוצאת שתאמר אלי לראות. ויאמר זאת האיפה. שתראה יוצאת כמין איפה שמודדין בה. ויאמר זאת עינם בכל הארץ. ולאחר שראיתיה אמר זאת היא מדה שלקו בה, אותם שעיניהם בכל הארץ לגזול ולעשוק להקטין איפה ולהגדיל שקל ונמדד להם סאה בסאה.

פרק ה, ז
והנה ככר עופרת נשאת. ראיתי שנשאת מעל הארץ לאויר משקל ככר עופרת, וראיתי עוד זאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה.

פרק ה, ח
ויאמר זאת הרשעה. האשה זאת שאתה רואה בתוך האיפה היא מדת דרך הרשעה אשר ינהגו בה הרשעים, והנה עתה נתונים בתוכה ללקות בתוך הסאה עצמה שמדדו בה מדה במדה. וישלך אותה. עד עתה היתה יושבת והוא השליכה וחבטה לתוכה רמז ליסורים ולעונשים. וישלך את אבן העופרת אל פיה. לשקעה למען לא יגדלו עוד ולא ישמע קולן לשדד עניים ואביונים.

פרק ה, ט
שתים נשים יוצאות. מן הבית. החסידה. דייה לבנה וזלטוי"ר בלע"ז.

פרק ה, יא
והוכן והניחה שם. והוכן הבית והונחה האיפה עם הרשעים שבתוכה. שם. באותו הבית. על מכונתה. על קביעותה ועל בסיסה כאן רמז לו שבעונם של ישראל שמדדו בסאת עבירות ורשע לקו באותה מדה ובאו שתי אומות שמלכו כאחת הם בבל וכשדים חיל נבוכדנצר והגלום לבבל, ושם עמדו קבועים על מכון בסיס ההוקבע להם והוא לפי מלאות ע' שנה עד עתה שחזרו, ונוטה פירוש זה אחר יונתן במקצת וכמה דרכים פותרים בה ולא נתיישב לי. ורבותינו פירשו ולמדו מכאן שנמסר להם יצר הרע לאנשי כנסת הגדולה ושדיוה לדודא דאברא וחפוהו באברא משום דשאיב קליה כדאיתא בסנהדרין ובמסכת יומא ושפתרתי מלכות נבוכדנצר בכפל שתי אומות ראיתי במדרש תלים, שד' מלכיות הללו ששעבדו בישראל כפולות היו בבל וכשדים מדי ופרס יון ומוקדון אדום וישמעאל ועל ככה יסד הקלירי רביעית היא שמינית.