פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך -
תנו רבנן:
ארבעים שנה לפני חרבן הבית לא היה גורל עולה בימין אלא בשמאל,
ולא היה לשון של זהורית מלבין אלא מאדים,
ולא היה נר מערבי דולק,
והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן, עד שגער בהן ריב"ז.
א"ל: היכל היכל, מפני מה אתה מבעית את עצמך?
יודע אני שסופך ליחרב וכבר נתנבא זכריה בן עדו: פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך.

א"ר יצחק בן טבלאי:
למה נקרא שמו לבנון?
שמלבין עונותיהם של ישראל.

הילל ברוש כי נפל ארז -
זה בית המקדש, שנאמר: ותאכל אש בארזיך.

אשר אדירים שודדו -
זה אברהם יצחק ויעקב וי"ב שבטים, שהיו בוכים וסופדים.

הילילו אלוני בשן -
זה משה אהרן ומרים.

כי ירד יער הבציר -
זה בית קדש הקדשים.

קול יללת הרועים כי שודדה אדרתם -
זה דוד ושלמה.

קול שאגת כפירים כי שודד גאון הירדן (א) -
זה אליהו ואלישע.

ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים -
א"ר אושעיא:
אלו ת"ח שבארץ ישראל, שמנעימים זה לזה בהלכה.

חובלים -
אלו ת"ח שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה.

ויאמר אלה שני בני היצהר -
א"ר יצחק:
אלו תלמידי חכמים שנוחים זה לזה בהלכה כשמן.

ושנים זיתים עליה -
אלו תלמידי חכמים שבבל, שמרירין זה לזה בהלכה כזית.

ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד -
וכי בירח אחד מתו.
והלא מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר?!
אלא שבטלו מתנות טובות שנתנו לישראל על ידם, בירח אחד.

א"ר יוסי בר' יהודה:
שלשה פרנסים טובים נתנו לישראל ושלשה מתנות טובות נתנו על ידם, ואלו הם:
מן,
ובאר,
ועמוד ענן.

באר - בזכות מרים.
עמוד ענן - בזכות אהרן.
ומן - בזכות משה.

מתה מרים - בטלה הבאר, שנאמר: ותמת שם מרים.
וכתיב בתריה: ולא היה מים לעדה, וחזרה - בזכות משה ואהרן.

מת אהרן - בטל עמוד ענן, שנאמר: ויראו כל העדה כי גוע אהרן.

וא"ר אבהו:
אל תקרי וַיִּרְאוּ אלא וַיֵּרָאו,ּ חזרו שתיהן בזכות משה.
מת משה בטלו שלשתם, והיינו דכתיב: ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד.
ולעתיד לבא עתידים לחזור שלשתם, שנאמר: לא ירעבו - זה המן.
ולא יצמאו - זה הבאר.
ולא יכם שרב ושמש - זה עמוד הענן.
ועל מבועי מים ינהלם - מבוע לא נאמר אלא מבועי, לעתיד לבא עתידין לצאת לישראל שנים עשר מבועין, כנגד שנים עשר שבטים.

דבר אחר:
ואכחיד את שלשת הרועים -
זה רבי ואנטונינוס וקרבון מלך פרסי, שמתו בירח אחד וקראו עליהם: ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וגו'.

ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף -
א"ר יהודה:
אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים בהם.

רבא אמר:
אלו שלושים מצות שקבלו בני נח ולא קיימו מהם אלא שלש:
אחת שאין כותבין כתובה לזכרים,
ושאין שוקלין בשר המת במקולין,
ואחת שמכבדין את התורה.