מה המכות האלה בין ידיך -
מי שאינו יודע להכות - מכה במקל על ידו או על מוחו.
ומי שהוא יודע להכות - כופתו ומכהו על גביו ולא על ראשו ולא על עיניו, שלא יסמא את עיניו אלא במקום שאין בו סכנה.

מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי -
המכות האלה גרמו לי ליאהב לאבי שבשמים.
מה לך יוצא ליסקל?
על ששמרתי את השבת!

מה לך יוצא לישרף?
על שאכלתי את המצה!

מה לך יוצא ליהרג?
על שמלתי את בני!

מה לך לוקה בפרגל?
על שעשיתי רצון אבי שבשמים.

מה המכות האלה בין ידיך.-
כמה מלקים אותו?
ארבעים חסר אחת כו'.
אי כתיב: ארבעים במספר - הוה אמינא ארבעים במנינא, השתא דכתיב: במספר ארבעים מנין שהוא סוכם את הארבעים.

אמר רבא:
כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבא.
התורה אמרה: ארבעים יכנו

ואתו רבנן ובצרי להו חדא.
ר' יהודה אומר: ארבעים שלמות.
והיכן הא לוקה את היתרה?
בין כתפיו, דכתיב: מה המכות האלה בין ידיך.

ורבנן?
ההוא בתינוקות של בית רבן הוא דכתיב.

והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה -
אלו בני ישראל שהם בני שלשת אבות, בני יעקב שהוא שלישי לאבות.

דבר אחר:
והשלישית יותר בה -
אלו ישראל, שאין מתישבים בארצם אלא בגאולה שלישית.
גאולה ראשונה - זו גאולת מצרים,
גאולה שניה - זו גאולה עזרא,
גאולה שלישית - אין לה הפסק (בסימן תק"נ):

והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף -
א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן:
שלשה ספרים נפתחים בראש השנה:
אחד של צדיקים גמורים,
ואחד של רשעים גמורים,
ואחד של בינונים.

(של) צדיקים גמורים, נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים,
(ושל) רשעים גמורים, נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה,
(ושל) בינונים, תלוים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים.
זכו - נכתבים לחיים.
לא זכו - נכתבים למיתה.

תניא, בית שמאי אומרים:
שלש כתות הם ליום הדין:
אחת של צדיקים גמורים,
ואחת של רשעים גמורים,
ואחת של בינוניים.

צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיי העולם הבא.
רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהינום, שנאמר: ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדיראון עולם.
בינונים יורדין לגיהינום ומצפצפים ועולים שנאמר: והבאתי את השלישית באש וגו', ועליהם אמרה חנה: ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.

א"ר יצחק בר אבין:
ופניהם דומים לשולי קדרה.

אמר רבא:
ואינהו משפירי שפירי בני מחוזא ומיקרו בני גיהינום.

ובית הלל אומרים:
בינונים, ורב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד: אהבתי כי ישמע ה', ועליהם אמר דוד כל הפרשה: דלותי ולי יהושע.

היכי עביד?
ר"א אומר:
כובש, שנאמר: ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם.

ר' יוסי בר חנינא אומר:
נושא, שנאמר: נושא עון ועובר על פשע.

תנא, דבי ר' ישמעאל:
מעביר ראשון ראשון, וכך היא המידה.

ואמר רבא:
ועון עצמו אינו נמחק, דאי איכא רובא עונות מחשב בהדייהו. פושעי ישראל בגופם ופושעי אומות העולם בגופם יורדים לגיהינום ונדונים בה שנים עשר חדש, גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מזרתן ונעשין אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר: ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, אבל המסורות והאפיקורסיים ושכפרו בתחיית המתים, ושנתנו חתיהם בארץ החיים, ושחטאו ושהחטיאו את הרבים כגון ירבעם וחבריו, יורדין לגיהינום ונדונין בה לדורי דורות, שנאמר: ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו'.
גיהינום כלה והם אינם כלים, שנאמר: וצורם לבלות שאול.
וכל כך למה?
לפי שפשטו ידיהם בזבול, שנאמר: מזבול לו, ואין זבול אלא בית המקדש, שנאמר: בנה בניתי בית זבול לך.

אמר מר: ובית הלל אומרים:
ורב חסד - מטה כלפי חסד.
והא כתיב: והבאתי את השלישית באש?!
התם עון דפושעי ישראל בגופן.

והא אמרת: לית להו תקנתא?
ברוב עונות הכא מחצה עונות ומחצה זכיות, והכי קאמר: אי הוה מחצה עונות ומחצה זכיות ואית ליה עון דפושעי ישראל בגופם לא סגי דלאו: והבאתי את השלישית באש - ואי לא - ורב חסד מטה כלפי חסד.

פושעי ישראל בגופן מאן נינהו?
אמר רב:
קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם. פושעי אוה"ע בגופם - בעבירה. שנתנו חתיתם בארץ החיים.
אמר רב:
זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים.