ילקוט שמעוני, זכריה פרק ב


המשך סימן תקסט
ויראני ה' ארבעה חרשים -
מאן נינהו ארבעה חרשים?
א"ר חמא בר ביזנא, א"ר שמעון חסידא:
משיח בן דוד, משיח בן יוסף, ואליהו, וכהן צדק.

מתקיף לה רב ששת:
אי הכי היינו דכתיב: אלה הקרנות אשר זרו את יהודה וגו'.
הני יתובי מותיבי ליה ליהודה?
אמר ליה: שפיל לסיפיה דקרא: ויבואו אלה להחריד אותם לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה.

אמר רב ששת:
בהדי חמא באגדתא למה לי?

ואומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים -
דרש רבי חנינא:
בקש הקב"ה למוד את ירושלים במידה, שנאמר: ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה.

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, הרבה כרכים נתת להם לאומות העולם ולא נתת להם במדה, ירושלים ששמך בתוכה וצדיקים בתוכה תתן להם במדה?!
מיד - ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרב אדם ובהמה בתוכה.

אמר ריש לקיש:
עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף קפל מגדלים, אלף טפף גינאות, אלף ליצוי ברניאות, אלף ושני שילה טטפראות, פחותה שבכלם כצפורי בשלותה.

דתניא: רבי יוסי אומר:
אני ראיתי צפורי בשלותה והיו בה מאה ושמונים אלף שווקים מוכרי ציקי קדרה.

ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב -
א"ר יצחק נפחא:
אמר הקב"ה: אני מצתי אש בירושלים, שנאמר: ויצת אש בציון - ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב - שלם ישלם המבעיר את הבערה.
אמר הקב"ה: עלי לשלם מה שבערתי.

ואמר רשב"ל:
שכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבא, ואני מצוה למלאכים לשמרה, שנאמר: על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים.

וכי מאחר שהאש מוקף לה מי יכול ליכנס בתוכה?
אבל לעתיד לבא הצדיקים מהלכים באש, כאדם שמהלך בחמה מפני הצנה והיא ערבה עליו. ואם אתה תמה בדבר זה, בוא והסתכל בחנניה מישאל ועזריה, שבשעה שהשליכם נבוכדנאצר לתוך כבשן האש היו מהלכים בו כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצנה, שנאמר: ענה ואמר הא אנא חזה גוברין ארבעה שרין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון.

מהו ולכבוד אהיה בתוכה והלא אין כבודו של הקב"ה אלא במרום שנאמר על השמים כבודו? אמר ריב"ל:
להודיע שבחן של ישראל לכל באי עולם, שבשבילם הקב"ה מוריד שכינתו משמי מרום ומשרה אותה בארץ, לכך כתיב: ולכבוד אהיה בתוכה.
אמר דוד: חומת אש מבחוץ ולכבוד מבפנים, מי יוכל לשרות בתוכה?!
הה"ד: מי יגור באהלך.

כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם -
תאנא:

בטל ורבוכות לא חייבו חכמים להזכיר, מאי טעמא?
משום דלא מעצרי.

רוחות מנא לן דלא מעצרי?

דכתיב: כי כארבע רוחות השמים וגו'.

מאי קאמר?
אילימא הכי קאמר להו רחמנא לישראל: דמבדרנא לכו בארבע רוחי עלמא.
אי הכי בארבע מיבעי ליה?
אלא דמכניפנא לכו מארבע רוחי עלמא.

אי הכי מארבע מיבעי ליה?
אלא כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל (ביחזקאל ברמז שע"ג):

כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו -
בבבת עין לא נאמר אלא בבבת עינו (בשמואל ברמז צ"ט ובשופרים ברמז כ"ה).

הס כל בשר מפני ה' כי נעור ממעון קדשו -
רבי פנחס, בשם ר' ראובן:
חמש פעמים מקים דוד להקב"ה בספר ראשון של תהלים: קומה ה' הושיעני אלהי,
קומה ה' באפך,
קומה ה' אל נשא ידך,
קומה ה' אל יעוז אנוש,
קומה ה' קדמה פניו.

אמר לו הקב"ה: דוד בני, אפילו אתה מקימני אלף פעמים איני קם.
אימתי אני קם?
לכשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הדא הוא דכתיב: משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'.

רבי שמעון ברבי יונה אומר:
עתה אקום?
כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול, אלא כשיבוא אותו היום, שנאמר בו: קומי שבי ירושלים - באותה שעה הס כל בשר מפני ה' כי נעור ממעון קדשו - כהדא תרנגולתא דמנערא גרמא מן קיטמא.




הפרק הבא    הפרק הקודם